מי אנחנו

אקדמיה חברתית עם אג'נדה סביבתית

קמפוס רופין

המרכז האקדמי רופין לא מסתפק רק בהכשרה אקדמית שגרתית ושם לעצמו למטרה להעמיד דור חדש של מנהלים בעלי גישה ערכית ומודעות סביבתית. בתוך כך מניף המרכז שני דגלים מרכזיים - ניצול הים כמקור לפיתוח כלכלי רב-עוצמה וחקר ההגירה והשילוב החברתי כמענה לאתגר החברתי הגדול ביותר עימו מתמודדת ישראל. 
מי שבא בשעריו של המרכז האקדמי רופין, בעמק חפר שבלב השרון, עובר דרך מדשאה ירוקה  וגן פסלים שעוצבו כולם על-ידי אמנים עולים חדשים. אם תרצו, הקמפוס הירוק והפסלים נועדו להעביר למבקר במקום מסר - שילוב בין ההיבט החברתי של עידוד העולים לבין הצד הסביבתי של טיפוח קמפוס ירוק כחלק ממחוייבות סביבתית.

דיוקן ד"ר ארתור רופין              פסל- סאשה סרבר        גן אמנים עולים, קמפוס רופין

בקליפת אגוז, זוהי הבשורה שמנהלי המרכז מבקשים להעביר: אנחנו כאן לא רק לצייד סטודנטים בתכנים לימודיים שגרתיים, אלא להכשיר דור ערכי של מנהלים, עם שליחות חברתית ומודעות סביבתית. חיפוש אחר שורשי השליחות הערכית מוביל אותנו לאיש שעל שמו נקרא המקום ד"ר ארתור רופין, שהיה מאבות ההתיישבות החקלאית בארץ ישראל וסוציולוג בעל שם.
מאז הוקמה מדרשת רופין בשנת 1949, היא עברה גלגולים רבים, ומאז שנת 2001 הפכה למכללה ציבורית המתוקצבת על ידי המועצה להשכלה גבוהה באמצעות ות"ת - (הועדה לתכנון ולתקצוב) המספקת תארי בוגר (B.A, B.Sc) ומוסמך (M.A ,M.B.A) בשלל תחומים.

המרכז פועל בשני קמפוסים: הקמפוס הראשי שבעמק חפר, טובל בנוף של פרדסי השרון, והקמפוס במכמורת המתמחה במדעי הים, שם פועל בית הספר למדעי הים.

בשנים האחרונות תופס המרכז האקדמי רופין מקום מכובד בנוף המכללות בישראל, אך עדיין שומר על התנהלות שקטה וצביון כפרי, אולי בגלל המורשת הקיבוצית והאווירה הפסטורלית שמסביב. אחרי הכל, המוסד הזה החל את דרכו כמכון להכשרה חקלאית עבור חברי ההתיישבות העובדת.

לימודי  הניהול במתכונת אקדמית, החלו לראשונה בשנת 1979, עת מסלול "רכזי משק" של תנועת ההתיישבות ברופין, הפך באישור תקדמי של המועצה להשכלה גבוהה, לתואר מלא בכלכלה וניהול ובכך היה למסלול האקדמי הראשון מסוגו המאושר לפעול מחוץ לאוניברסיטאות באותם ימים.
מאז ועד היום התפתחו ברופין תארים ניהוליים ומקצועיים נוספים. לצד בית הספר לכלכלה ומנהל עסקים, פועלים כיום עוד שלושה בתי ספר המעמידים את סך הלומדים במרכז האקדמי כ- 4,200 סטודנטים, עם שיעור צמיחה של למעלה מ- 5% בכל אחת מחמש השנים האחרונות. (במכללה הטכנולוגית רופין שהינה גוף נפרד הכולל את בית הספר להנדסאים לומדים כ- 2,000 תלמידים נוספים).

המרכז האקדמי רופין מעניק תארים מתקדמים (M.A. M.B.A), ותארים ראשונים (B.A, B.Sc).

החל משנת 2007 קיבל המרכז האקדמי רופין אישור ללימוד תארים שניים :
 בהגירה ושילוב חברתי M.A
 תואר שני במנהל עסקים  Global MBA 
 תואר שני בפסיכולוגיה קלינית (M.A)

קמפוס רופין

ברופין ארבעה בתי הספר:
בית הספר לכלכלה ומנהל עסקים המעניק
תארים ב:
 כלכלה ומינהל
 כלכלה וחשבונאות
 מנהל עסקים
 תואר שני במנהל עסקים  Global MBA 

בית הספר למדעי החברה והקהילה המעניק
תארים ב:
 תואר שני בהגירה ושילוב חברתי M.A
 תואר שני בפסיכולוגיה קלינית (M.A)
 מדעי ההתנהגות
 B.S.N במדעי הסיעוד


בית הספר להנדסה המעניק תארים ב:
 הנדסת חשמל ואלקטרוניקה
 הנדסת תעשייה וניהול
 הנדסת מחשבים
 הנדסה רפואית

בית הספר למדעי הים המעניק תואר:
  במדעי הים והסביבה הימית .B.Sc.
  בביוטכנולוגיה ימית .B.Sc

בשנת הלימודים האחרונה, סיימו בהצלחה למעלה מ 1,000 בוגרים את לימודיהם במרכז, ושיעור זה - הוא מהגבוהים בישראל. רופין הינו מוסד אקדמי המחבק ומטפח את תלמידיו ובוגריו ונבחר דרך קבע למקום הראשון במבחני שביעות רצון הנערכים בקרב כלל ציבור הסטודנטים בישראל.

הפוטנציאל הגלום בים

קמפוס מכמורת

תחום הים, הוא אחד משני נושאי הליבה שמקדם המרכז.  פרופ' שוש ארד, נשיאת רופין, שחזון פיתוח משאבי הים בוער בעצמותיה, מתווה חזון ייחודי לניצול כלכלי של הים בישראל. היא הפכה את המכללה לחלוצה בתחום מדעי הים ונחושה להעמיד את פיתוח הים כמשאב כלכלי במוקד סדר העדיפויות הלאומי:  "מדינת ישראל איננה מנצלת את הים במובן הרחב והעמוק של המילה. הים בישראל הוא משאב כלכלי זנוח. וזוהי משימה ציונית מרכזית בעיניי, במיוחד במדינה החסרה משאבים טבעיים כישראל".

חזון פיתוח הים מגובה במחקר מקיף שהוזמן ע"י הנהלת רופין ובוצע ע"י חברת "שלדור". המחקר בדק את נושא מינוף משאבי הטבע והפוטנציאל הכלכלי הגלומים בו והמסקנה המרכזית העולה ממנו היא - שהפוטנציאל הכלכלי הקיים הוא בלתי נדלה. קרי: מדינת ישראל מחמיצה הזדמנות לפתח יתרון תחרותי משמעותי בפיתוח משאבי הים בגבולותיה, שיכול להניב לכלכלתה תוספת משאבים בהיקף של 1.5% במונחי תוצר, ותוספת תעסוקה פוטנציאלית של כ-35 אלף מועסקים חדשים בטווח הקרוב.

מעבדה, קמפוס מכמורת

בימים אלה נשלמות תכניות פיתוח להקמתו של קמפוס מכמורת במבנה חדש, שיספק תשתית מודרנית ומתקדמת מסוגה למגוון תכניות הלימוד בתחום הים, הן הקיימות והן העתידיות. בגיוס הכספים להקמת הקמפוס נוטל חלק פעיל יו"ר חבר נאמנים, מר אודי אנג'ל, מבכירי אנשי העסקים במשק הישראלי, איש ים בעצמו ובעל פעילות ציבורית ענפה ומגוונת.
במקביל, החל לפעול במקום מרכז מחקר ופיתוח ימי שישמש כמרכז מחקר לחוקרים בתחום המים והים, תוך הקמת מיזמים משותפים עם תאגידים רב-לאומיים כדוגמת תאגיד ואולייה - VEOLIA וחברות הזנק בתחום המים והים.

הראייה לעתיד, היא להביא לכאן את מיטב החוקרים העולמיים הפועלים בתחום,  ולספק להם תנאי מחקר נאותים. בשנים האחרונות ננקטות פעולות להקמת מערכת לאיסוף נתונים ולרשות החוקרים והתלמידים עומדת ספינת מחקר משוכללת ביותר. המחקר המתנהל בקמפוס הינו מגוון, וגדל משנה לשנה, כשחוקרים מאוניברסיטאות שונות בארץ ובעולם מגיעים לבית הספר למדעי הים לחקור ולהשתמש בתשתיות הקיימות ו/או להשתתף בסמינרים ובימי עיון  במקום.

הגירה ושילוב חברתי
קידום המחקר בתחומי העלייה והקליטה, הינו דגל נוסף אותו מניף המרכז האקדמי רופין. אם בכל הקשור לים, הים הוא אוצר בלום של משאבי טבע בלתי מנוצלים, הרי בתחום ההגירה מדובר במאגר אנושי איכותי שטרם השתלב כיאות בחברה הישראלית, והוא עניין חברתי מהמעלה הראשונה. הנהלת רופין מימשה את האמירה החברתית בתחום בהקימה את  "המכון להגירה ושילוב חברתי" למרבה הפלא, עד שנת 2005 לא היה אף מוסד מחקר אקדמי רציני המיועד לנושא כה מתבקש במדינת מהגרים מובהקת כישראל.

ההחלטה  להקדיש מכון מיוחד לחקר העלייה, הקליטה והשילוב החברתי בישראל, מדגישה את מחוייבות המרכז האקדמי לאחד הנושאים החברתיים הקריטיים ואחד האתגרים המרכזיים בפניו ניצבת החברה הישראלית. המכון, משלב לימודים, הוראה, מחקר והדרכה בכל ההיבטים המקצועיים הקשורים לקליטה, עלייה

סטודנטים בקמפוס רופין

וההשתלבות החברתית של העולים בישראל. בשנת  2007 נפתחה תכנית ללימודי תואר שני
(MA) בהגירה ושילוב חברתי, - תכנית ראשונה וייחודית מסוגה בישראל ללימודים רב תחומיים שמטרתה להכשיר כח אדם מקצועי ומיומן בהגירה, קליטה ושילוב חברתי.
בנוסף ללימודים האקדמיים, המכון מקיים ימי עיון, סמינרים וכנסים על ההיבטים השונים של הגירה וקליטה במטרה לייצר תשתית לדיון ציבורי ומקצועי בתחומים אלה. מעבר לכך, המכון שם לעצמו למטרה לקיים לימודי המשך בתחומים אלה באמצעות סדנאות, תוכניות הדרכה ולימודי תעודה כדי להכשיר דור של מנהלים לעיסוק בתחומי הקליטה והעלייה, בדגש על אינטגרציה חברתית.

החזון אותו מובילה נשיאת רופין -  פרופ' שוש ארד הוא: "שכל סטודנט יילמד על נושא ההגירה.  אנחנו מקיימים סמינר בייזמות חברתית שבמסגרתו פועלים סטודנטים המעורבים בקהילה וקשה לתאר את הניצוץ בעיניים של הסטודנטים העסוקים בתחום זה. שני התחומי הללו, סביבה וחברה, קשורים זה בזה. הגדלת המודעות הסביבתית והחברתית תייצר לא רק מנהלים משכילים יותר ומיומנים יותר, המשתלבים במגמות הגלובליות העדכניות ביותר, אלא גם אזרחים טובים יותר לישראל."

קמפוס ירוק

"לך לך" של מייקל לזר ומרק לואיס,           גן אמנים עולים, קמפוס רופין

כדי לתרגם את החזון הסביבתי לשפת מעשה, הוחלט ברופין להפוך את שני מרכזי הלימוד לקמפוסים ירוקים. הקמפוס החדש שייבנה במכמורת יהיה מבוסס כולו על עקרונות ביו-אקלימיים ויגלם עקרונות סביבתיים מבוהקים. בקמפוס בעמק חפר מתבצעת כבר עבודה יסודית בתחום שימור הסביבה, שכוללת פעילות מקיפה לחיסכון בחשמל (צריכת החשמל במוסד ירדה ב-27% למרות עלייה של 40% במספר הסטודנטים), מיחזור, כולל ניצול חסכוני של נייר ומים, ושמירה על מי התהום (כל המדשאות במקום מושקות במים מטוהרים ונספגות מחדש בקרקע).

 כל הפעילות הזאת מנותבת מרמת ההנהלה לשטח, בין היתר כדי להציב דוגמא אישית לציבור הסטודנטים, שמצידם נענו לאתגר ופועלים בעצמם ליישום עקרונות סביבתיים. כך למשל, יזמו הסטודנטים פעילות מיחזור ענפה ובמקום פועל סניף של "מגמה ירוקה".

העקרונות הירוקים, כך נראה, מחלחלים גם לתכני הלימוד. במחלקה למינהל עסקים, למשל, מועברים קורסים וסמינרים כמו "תעשייה ירוקה" ומתקיימות תחרויות נושאות פרסים המעודדות את הסטודנטים לחשיבה יצירתית בתחום. במחלקה לכלכלה וחשבונאות מושם דגש על הצדדים החשבונאיים של תעשיות הקלינטק.

בבית הספר למדעי הים, מתקיימת פעילות ענפה בנושאי שימור ואיכות סביבה כגון מבצעי ניקויי חופים, טיפול בצבי ים פגועים וחינוך הדור הבא באמצעות הפעלת תוכנית  "תכנית יולי ורותי עופר לנוער שוחר מדעי הים". בכל הפעילויות נוטלים חלק פעיל הסטודנטים בגיבויי ובעידוד הסגל האקדמי. המטרה, מדגישים ברופין, היא לעצב דור של בוגרים שלא רק מודע לבעיות האקלים ולפתרונות הסביבתיים, אלא גם ער למינוף העסקי האדיר הטמון בפיתוח פתרונות סביבתיים.

נשיאת רופין - פרופ' שוש ארד

משמאל לימין: מר אודי אנג'ל, יו"ר חבר הנאמנים,                              פרופ' שוש ארד,נשיאת רופין,                 מר הנרי פרוגליו, נשיא חברת ואוליה העולמית                                בקמפוס מכמורת (אוק' 2007)

פרופ' ארד נבחרה לנשיאת המרכז האקדמי רופין בפברואר 2004. היא סיימה  את לימודיה לביולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, לימודי המאסטר (בהצטיינות)  באוניברסיטת בן גוריון בנגב ולימודי הדוקטורט באוניברסיטת העיר ניו יורק. פרופ' ארד הקימה את המכון למחקר יישומי במדעי החיים באוני' בן גוריון והייתה בין מקימי המחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה. במשך השנים פעלה במועצה להשכלה גבוהה והייתה חברה בוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת). 


ארד, חוקרת מוערכת ותחומי ההתמחות שלה הם ביוטכנולוגיה של אצות: משלב פיתוח הרעיון עד למוצר תעשייתי. ואכן מספר פיתוחים כתוצאה ממחקריה באצות מיושמים הלכה למעשה בלמעלה מ- 100 מוצרים שימושיים בתעשיית הקוסמטיקה והתרופות מהמובילות בעולם.

האתגר בפניו עומדת הנהלת המרכז האקדמי רופין הוא רחב מימדים. תוכניות הפיתוח האסטרטגיות מדברות על הכנסת תארים שניים בפסיכולוגיה קלינית, בניהול משאבי ים ובהנדסה, זאת במקביל להוספה מתמדת של תוכניות לימוד לתארים ראשונים כגון עבודה סוציאלית, סחר בינלאומי בלוגיסטיקה ומדעי החיים.

 "העידן הקרוב שייך למכללות" קובעת פרופ' ארד "כבר היום לומדים רב התלמידים לתואר ראשון בישראל במכללות , זהו שוק שצומח במהירות גדולה והתחרותיות בו רבה. חובה עלינו לפתח ייחודיות ולהכניס תכנים רלבנטיים שיעניקו לסטודנטים ולבוגרים, גם חווית לימודים איכותית וגם כלים מהדרגה הגבוהה ביותר"