ההוראה באקדמיה לצד AI היא שינוי תפיסתי, לא רק טכנולוגי
האירוע יזמה והובילה היחידה לקידום ההוראה ברופין בניהולה של שרון נסיס, בליווי ראשי צוותי החשיבה ליישום AI, פרופ' סיגל תפארת וד"ר בני בורנפלד. במפגש נכחה ההנהלה הבכירה: מ"מ נשיאת המוסד פרופ' קארין אמית, מנכ"לית המרכז האקדמי רופין יוליה איתן, יו"ר הוועד המנהל תומר מוסקוביץ ויו"ר חבר הנאמנים יורם רביב, לצד חברי חבר הנאמנים. הנוכחות הזו מדגישה את המחויבות המוסדית הכוללת להכשרת הבוגרים לעולם המחר.
אוריינות בינה מלאכותית: לעבוד עם AI בצורה ביקורתית, אתית ומושכלת
חלק מרכזי במפגש הוקדש להרצאתה של פרופ' סיגל תפארת, שהציבה במרכז את המושג אוריינות בינה מלאכותית (AI Literacy): היכולת לעבוד עם AI בצורה ביקורתית, אתית ומושכלת.
לדבריה, המעבר לעידן החדש דורש הרבה יותר מקבלה פסיבית או התנגדות. הוא דורש לדמיין מחדש איך נראים ההוראה וההערכה האקדמית.
שישה דימויים שמגדירים את האקדמיה החדשה
בהרצאה הוצגו שישה דימויים פדגוגיים, שכל אחד מהם מתאר דרך אחרת לשלב AI בלמידה:
1. המנזר: סביבות למידה ללא טכנולוגיה כלל, כדי לפתח ולשמר מיומנויות חשיבה ויסוד עצמאיות.
2. חדר הכושר: הסטודנטים מתאמצים ופותחים את החשיבה לבדם, ורק אחר כך נעזרים בבינה המלאכותית כמאמן.
3. המשרד: הסטודנטים מנהלים את ה-AI כעובדים בארגון ואחראים על התוצאה הסופית, והסגל בוחן את תהליך העבודה כולו.
4. המנזה (חדר האוכל האקדמי): העלאת רף המשימות לרמה גבוהה ומורכבת יותר, למשל כתיבת מאמרים אקדמיים באנגלית.
5. הסדנה: תוצרים פרקטיים ויישומיים שמדמים משימות אמת בשוק העבודה.
6. הגן: טיפוח שגשוג אנושי, חוסן וערכים חברתיים בתוך עולם עבודה משתנה.
פרופ' תפארת ציינה שהדימויים אינם מוציאים זה את זה. אפשר לשלב ביניהם בקורסים שונים, ואפילו בשיעור אחד.
הסערה הטכנולוגית דורשת חזון, זמן, ידע ומוטיבציה
כדי לצלוח את הסערה הטכנולוגית, סיכמה פרופ' תפארת, נדרש חזון מוסדי ברור לצד משאבים חיוניים: זמן, ידע ומוטיבציה.
בוגרי רופין בתעשייה: AI לא יחליף אנשי מקצוע, אבל מי שיודע לעבוד איתו בביקורתיות כן
פאנל הבוגרים, בהנחיית ד"ר יואל אסרף, הביא את הזווית המעשית מהתעשייה. חמישה בוגרי רופין, ברוך דאך, אריאלה דיזנהאוז לוי, בן משעלי, מרב טואף קרוק ודוד פיטרמן, סיפרו איך הבינה המלאכותית הפכה לחלק משגרת העבודה היומיומית שלהם.
הם חידדו שהטמעת AI בארגונים היא לא רק רכישת מנויים לכלים מתקדמים. היא דורשת אנשים שיודעים לנהל תהליכים ולבקר את התוצרים. כפי שהדגישה אריאלה, AI לא יחליף אנשי מקצוע, אבל אנשי מקצוע שיודעים לעבוד איתו בביקורתיות בהחלט יחליפו את מי שלא.
חלק מהשאלות שעלו בפאנל : איך הAI שינה את הארגון/ התחום שלך בשנתיים האחרונות? איך הוא שינה אותך כמנהל/ת או את התפקיד המקצועי שלך? וגם ממה אנחנו צריכים להיזהר עם הAI?
שתים עשרה דילמות, ארבעה צירים: מה עלה בשולחנות העגולים
בחלקו השני של המפגש נערכו דיונים ב-12 שולחנות עגולים, במתכונת "קפה עולם". הדילמות והרעיונות שעלו קובצו לארבעה צירים מרכזיים:
• חשיבה, למידה ואוריינות ביקורתית
• הערכה ומבחנים בעידן החדש
• התאמה לתעשייה ולתכניות הלימודים
• זהות מוסדית, תשתיות ורווחת הסגל
"צבוע במרקר אנושי": בוגרים שלא מפסיקים לשאול, גם את הבינה המלאכותית
מתוך הדיון על זהות המוסד זיקקה פרופ' טלי סגר גוטמן את המוטו שהפך למנהיג הרעיוני של המפגש: השאיפה שכל עשייה אקדמית, כל קורס וכל מפגש עם טכנולוגיה יהיה "צבוע במרקר אנושי".
מרקר אנושי הוא מה שנשאר אחרי שה-AI סיים לכתוב, לעצב ולנתח. זו השאלה שמישהו בחדר עדיין צריך לשאול, והיכולת להגיד "זה פשוט לא טוב" ולהסביר למה. לכן המטרה של רופין היא לא רק להכשיר בוגרים שיודעים להשתמש ב-AI, אלא בוגרים שלא מפסיקים לשאול שאלות, גם את הבינה המלאכותית עצמה.
הלמידה היישומית ברופין לא מסתפקת באימוץ כלים חדשים. היא מעמידה במרכז חמלה, חשיבה עצמאית ויחס אישי, והשילוב הזה הוא מה שמבטיח שבוגרי רופין ימשיכו להוביל בביטחון ובערכיות.
