העולם שאחרי ה-7 באוקטובר הוא שונה לגמרי, וגם איזורים שנחשבו בטוחים ליהודים כבר אינם כאלה. גם בתוך גבולות ישראל שולטת אי-ודאות לגבי השאלה 'איך ייראה היום שאחרי המלחמה' - מבחינת הביטחון האישי והיכולת לקיים חיים נורמליים באזורים הללו.
במחקר ראשון מסוגו, שנערך במכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין אחרי הטבח, מראה שאולי בניגוד להערכות, מספר הישראלים ששוקלים מעבר לחו"ל נשאר יציב ולא עלה בעקבות המלחמה, כאשר כ- 15% מהם בעלי אזרחות זרה.
נתונים: המכון להגירה ושילוב חברתי
דחיפה ומשיכה
מנגד מצאו כי ישנה עלייה דרמטית במחשבות על רילוקיישן בקרב ערביי ישראל. לפני המלחמה חשבו רק 7% על אפשרויות הגירה מישראל, אך בעקבות 7 באוקטובר - וההשלכות של הטבח על המצב, הנתון הזה קפץ ל-14%. חסם משמעותי עשוי להיות העובדה שרק 3% מחזיקים באזרחות זרה.
פרופ' קארין אמית, דיקאנית הפקולטה לכלכלה ומנהל עסקים וחוקרת במכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין, מסבירה כי "הגירה מוּנעת מגורמי דחיפה ומשיכה. כאן כולנו באותה סירה וצרה, הייתה תחושת התגייסות שמושכת אותך פנימה, ומצד שני ישנו המצב הלא מזהיר בעולם שלא מושך אותך החוצה."
"ישראלים רבים ששוקלים הגירה כל הזמן צופים במה שקורה בחו"ל, והם רואים את האנטישמיות שבולטת מאוד במדיה וברשתות החברתיות בישראל. זה חלק מהסיפור, וזה נכנס למערך השיקולים שלהם". מוסיפה ד"ר סבטלנה צ'אצ'אשווילי-בולוטין, ראשת המכון להגירה ושילוב חברתי ברופין.
עוד מצאו במחקר כי לצד הרצון לא להגר מחוץ מישראל ישנה עלייה מובהקת בעלייה לארץ. מנתונים של הסוכנות היהודית ושל ההסתדרות הציונית, מתחילת המלחמה עלו לארץ כ-4,000 עולים ועוד אלפים רבים פתחו תיקי עלייה ובדקו את האפשרות להגר לישראל.
רוצים לקרוא את ממצאי המחקר במלואם >> לחצו לכתבה ב- YNET
