מחקר חדש, שנערך בשיתוף פעולה בין המרכז האקדמי רופין לאוניברסיטת אריאל, בודק מה עומד מאחורי ההבדלים בהתמודדות הנפשית של ישראלים בתקופה הקשה ביותר בתולדות המדינה. את המחקר הובילו פרופ' טל שביט מאוניברסיטת אריאל, לצד ד"ר גיא ברוקס וד"ר אריה שרמן מהפקולטה לכלכלה וניהול ברופין, וד"ר הילה הינדי לינג מהפקולטה להנדסה.
שילוב כזה של כלכלנים ומהנדסים סביב שאלה של חוסן נפשי הוא לא מובן מאליו, וזה בדיוק מה שנותן למחקר את הרוחב שלו: הוא לא מסתפק בהסבר פסיכולוגי בלבד, אלא בוחן איך אנשים מקבלים החלטות ופועלים בפועל, כלים שמגיעים מעולם הכלכלה וההנדסה בדיוק כמו מעולם הפסיכולוגיה.
אז מה קרה בפועל??
המחקר החל בדצמבר 2022, כעשרה חודשים לפני פרוץ המלחמה, כאשר 1,423 ישראלים בגילי 25 עד 66 מילאו שאלונים שבחנו את הנטייה שלהם להיצמד למצב הקיים, תופעה המכונה "הטיית סטטוס קוו". לאחר ה-7 באוקטובר חזרו החוקרים אל אותם משתתפים, פעם בשבועות הראשונים ללחימה ופעם נוספת אחרי יותר משנה, ובכך יצרו תמונה נדירה של מעקב לאורך זמן שמתחיל עוד לפני המשבר ונמשך אל תוכו.
הממצא המרכזי מפתיע בפשטותו: לא הנטייה להיצמד למצב הקיים כשלעצמה היא שקבעה מי ייפגע יותר נפשית, אלא כמה מאמץ אנשים המשיכו להשקיע בשיפור חייהם, בעבודה, בבריאות, במערכות היחסים ובפנאי, גם בתוך התקופה הקשה עצמה. מי שהשקיע פחות מאמץ עוד לפני המלחמה נמצא קשור לפגיעה נפשית עמוקה יותר לאורך זמן. מי שהמשיך לפעול, גם באמצע המלחמה, הראה רמות גבוהות יותר של רווחה נפשית וחוסן, גם אחרי יותר משנה של לחימה.
המחקר פורסם בשני כתבי עת בינלאומיים, Journal of Happiness Studies ו-Applied Research in Quality of Life, ומצטרף לגוף מחקר הולך וגדל ברופין שבוחן חוסן נפשי בתקופת מלחמה ואחריה.
