יום מצוינות אקדמית עסקית התמקד בעתיד העסקי שכולל גם אחריות, ערכים ומנהיגות מוסרית החל בהרצאת אורח, המשיך בפאנל עם דוברים מעוררי השראה והסתיים בחלוקת תעודות הצטיינות עבור פרויקט הגמר וסמינר מחקרי.
השבוע התקיים במרכז האקדמי רופין יום מצוינות מחקרית לסטודנטים מהפקולטה לניהול וכלכלה , מהמחלקות לכלכלה ומנהל וכלכלה וחשבונאות , בהובלת ד"ר מירב מלצמן וד"ר סיון ריף. השנה יום המצוינות המחקרית התמקד בנושא אתיקה בעסקים. את ההרצאה המרכזית נשא צבי סטפק, מייסד ובעלים משותף של בית ההשקעות מיטב ויו"ר ארגון "קפיטליזם קשוב" בישראל (חל"צ), שדיבר על החשיבות ההולכת וגוברת של תרבות ארגונית, אחריות חברתית וערכים אנושיים בעולם העסקי.
סטפק ציין כי חברה עסקית צריכה להגדיר לעצמה ייעוד רחב ולא להתמקד רק ביצירת רווחים לבעלי המניות. "אין חברה בלי לקוחות, בלי עובדים", אמר, והסביר כי האחריות הארגונית צריכה להיות כלפי כלל מחזיקי העניין. הוא הדגיש כי תפקידו של המנהיג העסקי הוא להטמיע את הייעוד בתוך התרבות הארגונית – מלמעלה למטה.
סטפק בחר גם לצטט את פיטר דרוקר: "תרבות ארגונית אוכלת אסטרטגיה לארוחת בוקר" – אמירה שמזכירה כי בלי תרבות ערכית, כל תוכנית אסטרטגית תיכשל.
בהרצאה הוצג גם מודל ה־ESG (סביבה, חברה וממשל תאגידי) – כלי הערכה לבחינת התנהלות אחראית של חברות עסקיות. סטפק הסביר שמודל זה, על אף יתרונותיו, מתמקד בעיקר בניהול סיכונים ואינו בהכרח יוצר שינוי תרבותי עמוק. לכן, לדבריו, נדרש מעבר לחשיבה על קפיטליזם קשוב והגון, שמבקש להכניס את ערכי המוסר, ההוגנות והאמפתיה ללב העשייה העסקית.
בנוסף ציין שהחסרון הוא שמדובר במדד שיש בו בעיות רבות והוא לעיתים טכני ומתפקד כמעין "רשימת מכולת". דוגמה לכך, היא אופן המדידה. סטפק נתן את הדוגמה של חברת טסלה. שמדורגת בדירוג מעולה מבחינת ה E שלה (הסביבה), בגלל השימוש באנרגיה חלופית.
מצד שני מבחינת ה- G , הממשל התאגידי, ואופן ההתנהלות של העומד בראשה, אילון מאסק, ציונה נמוך מאוד. במקרה כזה, ה ESG אמור לתת ציון כולל. איזה ציון יש לתת לחברה כזו אשר מצטיינת ב- E אך כושלת ב- G? והאם הציון הכולל משקף נאמנה את הערכים של החברה?
סטפק הדגיש כי תפישת העולם של הקפיטליזם הקשוב וההוגן היא הרבה יותר הוליסטית מהתפישה המצומצמת של ESG, ודיבר על ארבעת העקרונות של התפישה שהיא לא רק תפישת עולם אלא תפישה ניהולית שניתנת ליישום ומהווה WIN-WIN לכל מחזיקי העניין בחברה העסקית.
במהלך ההרצאה שיתף סטפק גם בסיפור המיזוג בין בתי ההשקעות מיטב ודש – תהליך שבו המנהלים הבכירים ויתרו על חלק מהשכר שלהם כדי להשקיע ברווחת העובדים, חילקו אופציות, והבטיחו שכר מינימום גבוה יותר מהמקובל במשק. המטרה, לדבריו, הייתה ליצור תרבות ארגונית אחידה והוגנת, גם ובמיוחד בשעת שינוי שאינו קל לעובדים משני בתי ההשקעות. עוד הוא נתן דוגמאות של חברות שהתנהלו באופן בעייתי מאוד ושילמו על כך מחיר יקר, כמו בואינג ופרדו (משפחת סאקר).
סטפק סיים בהתייחסות לעתיד: עידן הבינה המלאכותית צפוי לשנות את שוק העבודה, להוביל לקיצור שבוע העבודה ואולי אף להבטיח הכנסה בסיסית לכול. מול השינויים הללו, הוא קרא למנהיגים עסקיים לאחוז בהגה ולבנות מציאות כלכלית חדשה — כזו ששמה את האדם והערכים במרכז.
פאנל הדוברים בנושא כלל את מר צבי סטפק, פרופ' אביעד קליינברג, נשיא המרכז האקדמי רופין, רו"ח ליאור פלקסר-אושרי, שותפה ב־ PWC ובוגרת המחלקה לכלכלה וחשבונאות, עו"ד רביב לוי, מרצה במחלקה לכלכלה ומנהל בתחום המשפט, גב' נעם אשד, בוגרת המחלקה לכלכלה ומנהל, סטודנטית לתואר שני ברופין ומובילה את תכנית המצטיינים יחד עם דיקאנית הפקולטה פרופ' קארין אמית.
בפאנל עלו שאלות מרתקות ותשובות עוד יותר מרתקות כיצד ניתן לשמור על אתיקה אישית בעולם עסקי שבו התרבות הארגונית לעיתים שונה, ומה הטיפים לצעירים שלא רוצים להיתפס כ"נאיביים"? כיצד מצליחים לשמור על עמוד שדרה אתי בקריירה בכירה תחת לחצים מסחריים? מהם הקונפליקטים הבולטים ביותר שניתן לזהות בין משפט לאתיקה, וכיצד הקורסים שמועברים היום ברופין בתחום המשפט מתמודדים עם זה ועוד.
שמחים לקחת חלק ביום אקדמי משמעותי, פורה ומעורר השראה על השקפות עולם עסקיות עם שאלות על האתיקה ומשמעות האדם בתוך עולם העסקים שמשתנה לנו בכל יום בייחוד בתקופה זו.
רוצים ללמוד אצלנו כלכלה?
