מחקרי עבר בתחום החברתי - סביבתי
מרכז המחקר לקיימות סביבתית וחברתית
שותפים למחקר: ד"ר אפרת אייזנברג, הטכניון
המאמר בוחן את ההשפעות החברתיות של מגורים במתחמי מגדלים למגורים, תוך שימת דגש על יחסי דו קיום בין יהודים וערבים בחיפה.
Arviv, T. & Eizenberg, E. (2021). "Residential coexistence: Anonymity, etiquette and proximity in high-rise living." Urban Studies 58 (16): 3247-3264.
שותפים למחקר: ד"ר אפרת אייזנברג, ד"ר יוסף ג'בארין, דליה ערוסי, הטכניון
המאמר מציע מסגרת קונספטואלית ופיסית ליצירת מרחב ציבורי של סובלנות והכרה (Urban space of recognition) בערים מעורבות בהתבסס על מקרה המבחן של המושבה הגרמנית בחיפה.
Eizenberg, E., Jabareen, Y., Arviv, T., & Arussy, D. (2021). Urban space of recognition: design for ethno-cultural diversity in the German Colony, Haifa. Journal of Urban Design, 27 (2): 205-224.
חשיפה לעשן טבק סביבתי (עישון פאסיבי) של תינוקות וילדים עשויה לגרום להתקפי אסתמה תכופים וחמורים יותר, לזיהומים בדרכי הנשימה, לדלקות אוזניים ואף למוות בעריסה. מטרת מחקר זה הייתה למדוד חשיפה לעשן טבק סביבתי (ETS) בילדים בישראל (בגילאי 4-11 שנים) באמצעות מדידות קוטינין בשתן ולהשוות את רמות החשיפה לאוכלוסיות בינלאומיות אחרות, ולהבין את הגורמים שנקשרים לחשיפה זו בישראל.
במחקר זה ניתחנו ריכוזי קוטינין וקריאטינין בשתן של 103 ילדים ישראלים. ומצאנו שלמעלה מ-60% מהילדים נחשפו לעשן טבק סביבתי (לעומת פחות מ-40% על פי דיווח הורי). מצאנו ריכוזי קוטינין גבוהים יותר בקרב ילדים שהוריהם דיווחו כי נחשפו לעשן טבק בבית. כמו כן מצאנו קשר הפוך בין ההכנסה הכוללת של המשפחה לבין ריכוז הקוטינין בשתן. הכנסת המשפחה הייתה הגורם המנבא המובהק ביותר של רמת הקוטינין בשתן. בנוסף, רמות הקוטינין בשתן של ילדים בישראל היו גבוהות יותר מאשר בילדים בקנדה ובמדינות נבחרות באירופה.
מסקנות: מצאנו עדויות לחשיפה נרחבת ל-ETS בקרב ילדים במחקר. קיים צורך דחוף להגן על ילדים בישראל מפני חשיפה ל-ETS
Berman, T., Barnett-Itzhaki, Z., Axelrod, R., Keinan-Boker, L., Shimony, T., Goldsmith, R., Göen, T., Geva, H., & Rosen, L. (2018). Socioeconomic inequalities in exposure to environmental tobacco smoke in children in Israel. Environment international, 121(Pt 1), 643–648.
חשיפה למזהמי אוויר נקשרת למגוון רחב של מחלות. במחקר זה בדקנו האם חשיפה כרונית למזהמי אוויר שונים נקשרת לתחלואה בקורונה בשלושת גלי התחלואה הראשונים בישראל. הצלבנו נתוני חשיפה כרונית לחמישה מזהמי אוויר שונים אל מול נתונים דמוגרפיים ונתוני תחלואה ותמותה בחתך ערים בישראל. מצאנו כי חשיפה כרונית אכן נמצאת במתאם עם תחלואה בשני גלי הקורונה הראשונים, אך לא בגל השלישי שהתאפיין ברמות תחלואה וקצבי הדבקה גבוהים, בו נמצא מתאם בין התחלואה לגורמים דמוגרפיים וסוציואקונומיים (כגון קצב ריבוי טבעי או אשכול סוציואקונומי).
Levi A, Barnett-Itzhaki Z. Effects of chronic exposure to ambient air pollutants, demographic, and socioeconomic factors on COVID-19 morbidity: The Israeli case study. Environ Res. 2021 Nov; 202:111673.
שותפים למחקר:
Prof. Susan Grant-Muller, Prof. Tsvi Kuflik, Prof. Einat Minkov, Prof. Silvio Nocera, Itai Shoor
מטרת המחקר היתה לבחון האם ניתן להשתמש בכלי כריית מלל להבנה של הצרכים התחבורתיים של משתמשי התחבורה הציבורית מתוך ניתוח הציוצים שלהם בטוויטר. מקרה בוחן של אוהדי קבוצת הכדורגל של ליוורפול הראה כי מקור המידע הזה אכן מספק תובנות חדשות ויכול להוות כלי חשוב שיש לו ערך מסוף על פני הסקרים הקונבנציונליים בהם נעשה שימוש עד כה
Gal-Tzur A., Grant-Muller S.M., Kuflik T., Minkov E., Nocera S., Shoor I., 2014, “The potential of social media in delivering transport policy goals”, Transport Policy, Volume 32, PP. 115-125
