מחקרי עבר בתחום החברתי
מרכז המחקר לקיימות סביבתית וחברתית
שותפה למחקר: פרופ' ענת רפאלי, הטכניון
בית או עבודה? זו כבר לא השאלה! אל תשכחו את העובדים גם כשהם מבצעים עבודתם מהבית. במחקרן טוענות פרופ' איריס וילנאי-יעבץ ופרופ' ענת רפאלי שכדי להעלות את תחושת הרווחה האישית של העובדים הארגון צריך לספק להם ידע וכלים להתאים את סביבת עבודתם ולעצבה שתהיה נעימה, נוחה, בריאה ומשדרת את המסר הרצוי, גם כשהם עובדים מהבית, גם כשעובדים מהארגון וגם כשעובדים ממקומות נוספים (WeWork למשל). חשוב במיוחד להתייחס למכלול סביבות העבודה בהן מבצע כל עובד את עבודתו. כך ארגונים יאפשרו גם לאוכלוסיות פגיעות ומוחלשות להשתתף בכוח העבודה ולתפקד בעידן בו עובדים רבים מחלקים זמנם בין כמה מקומות עבודה פיסיים.
Vilnai-Yavetz, I. & Rafaeli, A. (2021). Workspace integration and sustainability: Linking symbolic and social affordances of the workspace to employee well-being. Sustainability, 13(21), 11985.
https://doi.org/10.3390/su132111985
שותפה למחקר: פרופ' ג'ודית פרטוש-סבן מבית הספר למנהל עסקים של פריז
האם אפשר להמשיך לבלות בעיתות טרור? ומה לגבי נסיעה באוטובוס? מיתקפות טרור מתרחשות בעיקר במקומות ציבוריים מכווני שירות. כתוצאה מכך, הקורבנות הם פעמים רבות לקוחות, אשר הופכים לפגיעים כתוצאה מאיום הטרור. מחקר איכותני שנערך על-ידי פרופ' סגר-גוטמן ופרופ' גלבוע ממרכז אקדמי רופין עם פרופ' ג'ודית פרטוש-סבן מבית הספר למנהל עסקים של פריז בחן תגובות של לקוחות מישראל ומצרפת לזיכרון אירועי טרור בהקשרים של קרבה פיזית ומשך הזמן מאז התרחשות האירוע. נמצא כי בסיטואציות בהן האירועים התרחשו בקרבה פיזית, התגובות הרגשיות והקוגניטיביות של האירוע מתעדכנות בחלוף הזמן, לעומת זאת הרגלים התנהגותיים הגנתיים מתקבעים (לשבת עם הגב לקיר מסעדה, לשבת אחרון באוטובוס, ועוד) הרגלים אלו אינם עוברים שינוי מהותי בחלוף הזמן. לאור ממצאי המחקר, מומלץ כי סביבות שירות יעברו התאמה לצורכי הלקוחות, בעיקר בזמנים של התקפות טרור באמצעות ריווח הריהוט, שילוב תאורה חזקה, הדגשת יציאות באמצעות שילוט ותאורה, סידור הישיבה בצורה שתאפשר סריקה של המרחב ועוד.
Seger-Guttmann, T., Gilboa, S., & Partouch Sebban, J. (2021). "I live with terror inside me: Exploring customer’s instinctive reactions to terror. International Journal of Hospitality Management; Volume 92"
שותפה למחקר: פרופ' קארין עמית
מחקר זה בחן את יחסי אמון של הציבור כלפי נותני שירות מהגרים. המשיבים היו יהודים וערבים מוסלמים (N = 526) שקיבלו תרחישים בהם היו מעורבים נותני שירות מהגרים מקבוצות מוצא שונות (אתיופיה/ברית המועצות לשעבר). הנבדקים קיבלו מידע על פיו נותני השירות המהגרים הינם עובדים פרופסיונאליים בתחום ההשקעות, בחנו האם הגישה כלפי המהגרים תשתנה בהתאם למידע חיובי זה. לדאבונינו, תחושת האיום הכללית של הציבור מפני המהגרים הפחיתה את האמון שניתן למהגרים,זאת למרות היותם אנשי מקצוע פרופסיונאלי. המחקר הנוכחי תורם לבחינת משמעות האיום והחשיבה הסטריאוטיפית כלפי מהגרים במפגשי שירות מעורבים. הממצאים מרחיבים את הבנתנו על יחסים רב-תרבותיים בעולם האמיתי של מפגשי שירות ומציעים דרך לצמצום החשיבה הסטריאוטיפית וקבלה אמיתית של המהגרים לתוכינו כחברה.
Seger-Guttmann, T., & Amit, K. (2021). Who trusts whom? The case of immigrant service professionals. Accepted: September 3rd. Service Industries Journal.
https://doi.org/10.1080/02642069.2021.1978986
שותף למחקר: פרופ' מארק רוזנבאום רוג'ן בנייה
מטרת מאמר זה היא לחקור את ההשפעה של נותני שירות בעלי מוגבלות על הערכות הלקוחות לגבי איכות השירות וכוונות ההתנהגות.המחברים ערכו ניתוח איכותי של ביקורות מקוונות מדגימות שנאספו במסעדה בישראל המעסיקה מלצרים בעלי עיוורון, וממסעדה בנפאל המעסיקה מלצרים בעלי חירשות. ניתוח איכותני הראה כי לקוחות נותנים קרדיט רב לארגונים עסקיים המעסיקים נותני שירות בעלי מוגבלויות. הכרת תודה על העסקת לקוחות בעלי מוגבלות מהווה את הנימוק הבולט ביותר בתפיסתם לגבי איכות השירות הניתן. התוצאות הכמותיות ממחישות עוד יותר שלקוחות בעלי עמדות חיוביות יותר כלפי אנשים בעלי מוגבלות, נוטים יותר מלקוחות אחרים להמליץ על מלצרים בעלי מוגבלות (WOM). ניתוח אחר מגלה שהיחס החיובי של לקוחות לנותני שירות בעלי מוגבלות נפרד מחמלה אנושית מתבקשת ונובע יותר מהערכה כלפי עבודתם של בעלי המוגבלות.
Rosenbaum, M.S., Baniya, R. & Seger-Gutmmann, T. (2017). Customer Responses towards Disabled Frontline Employees. International Journal of Retail and Distribution Management. 45(4), 385-401
שותפים למחקר: פרופ' דינה ואן דייק, אוניברסיטת בן גוריון ופרופ' דניאל הלר אוניברסיטת ת"א
בהתבסס על תיאוריית המוטיבציה של "גישה-הימנעות", בחנו את תפקידה של מוטיבציית הימנעות באירוע מסכן חיים על רווחה סובייקטיבית (SWB). תושבי דרום ישראל נסקרו במהלך התקפות טילים כבדות בינואר 2009 (T1;n 283), ושוב לאחר 6 חודשים (T2;n 212) ולאחר שנה (T3;n 154). במהלך התקפות הטילים סקרנו גם קבוצת ביקורת ממרכז הארץ (T1;n 102), שלא הייתה חשופה לתקיפות. התוצאות מצביעות על כך שמוטיבציית הימנעות הופעלה על ידי איום החיים ותיווכה עוד יותר את השפעתה המזיקה על מדדי SWB (חרדה ובריאות סובייקטיבית). יתרה מכך, בתוך המדגם הדרומי שהיה חשוף לטילים, הירידה במוטיבציית ההימנעות לאורך זמן השפיעה על ירידה ב-SWB. בניגוד למוטיבציית הימנעות, מוטיבציית הגישה נשארה יציבה לאורך זמן והייתה קשורה לרגשות חיוביים. התפקיד של מניעי הימנעות וגישה במצבים מסכני חיים נדונו.
Van Dijk, D., Seger-Guttmann, T., & Heller, D. (2013). Life-threatening events reduce subjective well-being through activating avoidance motivation: a longitudinal study. Emotion.
שותפים למחקר: אורית שוורץ
המחקר בוחן את התגובות של מקצוע העבודה הסוציאלית בישראל לצרכים ולזכויות של מבקשי המקלט שהגיעו לישראל לפני כעשור. המחקר מציע בין היתר התבוננות על האופן שבו מדינות מפותחות יכולות לסייע למבקשי מקלט המגיעים ממדינות מתפתחות בעקבות משבר האקלים שמונע מהם להמשיך ולהתגורר בארצותיהם.
Nuttman-Shwartz, O. &, and Shinar Levanon. O. "Asylum seekers in Israel: Challenges to social work." The British Journal of Social Work 49.8 (2019): 2283-2298
שותפה למחקר: פרופ' ג'ודית פרטוש-סבן מבית הספר למנהל עסקים בפריז.
תיאור המחקר:
איך ניתן להשיג נאמנות לקוחות תחת התקפת טרור? שאלה זאת נבחנה בסדרת מחקרים כמותיים שנערכו על-ידי פרופ' שקד גלבוע ופרופ' טלי סגר-גוטמן מהמרכז האקדמי רופין בשיתוף פרופ' ג'ודית סבן-פרטוש מבית הספר למנהל עסקים בפריז. המחקרים בחנו כיצד מתן אפשרות ללקוחות לבטא התנהגויות הגנתיות משפיע על יחסם לשירות. המחקרים בוצעו גם עבור שירותי בילוי וגם עבור שירותי תחבורה. הממצאים מעידים כי מערכי שירות שמאפשרים ללקוחות ליישם התנהגויות הגנתיות מגבירים את אמונם של הלקוחות בשירות ואת שביעות רצונם, וכתוצאה מכך מגבירים את נאמנותם ואת נכונותם להמליץ עליו לאחרים. לאור הממצאים מומלץ לארגוני שירות לאמץ אסטרטגיות תגובה לטרור שיתחלקו לתגובות מיידיות לאחר התרחשות אירוע ולתגובות ארוכות טווח הקשורות במאמצי הארגון להגן על לקוחותיו מפני התקפות טרור. מחקר זה מציע לארגוני שירות כלים לקיום עסק בר-קיימא לטווח ארוך ולאימוץ אסטרטגיה להידוק האמון עם לקוחות בתקופות בהם לקוחות חשים פגיעים עקב איום הטרור.
Gilboa, S., Seger-Guttmann, T., & Partouche-Sebban, J. (2022). Increasing customer loyalty and WOM in an age of terror: Cross-cultural development and validation of the customers’ reactions to terror scale (CRTS). Journal of Retailing and Consumer Services, 64, 102785.
שותפים למחקר: ד"ר חנין אליאס וד"ר שירה פגורק אשל, המרכז האקדמי רופין
השלכות ארוכות טווח של פגיעה בילדות ובהתבגרות בקרב צעירות בחברה הערבית בישראל:
פגיעה והתעללות בילדות וההתבגרות, הוכחה במספר מחקרים כבעלת השלכות שליליות בבגרות בתחומים רבים כגון: תפקוד יומיומי, תפקוד נפשי, בינאישי, חברתי, תעסוקתי ועוד. אולם, קיים מחסור בידע אודות הבעיה בחברה הערבית בישראל, בפרט בקרב צעירות אשר עקב שילוב של גורמים אתניים, מעמדיים ומגדריים, עשויות להיות פגיעות במיוחד להשלכות ארוכות הטווח של הפגיעה, דרכי התמודדות תוך הבנת ההקשרים החברתיים- תרבותיים והסוציו-פוליטיים בישראל. המחקר הנוכחי בחן את ההשלכות הנפשיות והתפקודיות של פגיעה בילדות בקרב צעירות ערביות בישראל, והאם הקשר בין הפגיעה בילדות לבין השלכותיה בבגרות, הנו תלוי בגורמים סביבתיים של הדרה ואפליה ובמערכות התמיכה הפורמליות והבלתי פורמליות. המחקר נעשה בשיטת משולבת של מחקר איכותני וכמותי.
Alnabilsy, R., Pagorek-Eshel, S., & Elias, H. (2022). The self-Identity construction of Arab young women who were abused in childhood within a complex cultural and socio-political context. -1-13, Journal of Family Violence.
שותפים למחקר: ד"ר חנין אליאס וד"ר שירה פגורק אשל, המרכז האקדמי רופין וד"ר שלומית גרינאפול
לצד הסיכון הבריאותי אליו חשופה החברה הישראלית, להתמודדות היומיומית עם החיים בצל וירוס הקורונה יש השלכות נפשיות, בינאישיות וחברתיות רחבות היקף. הדבר נכון במיוחד לאזרחים הערבים בישראל, אשר במצבי טראומה לאומית, חווים רמות גבוהות יותר של מצוקה נפשית, בהשוואה לתושבים יהודים. פער זה יוחס למעמדם החברתי המוחלש ולכך שכמיעוט יליד בארצו, ערביי ישראל מצויים בתחתית הסולם החברתי. יתר על כן, ערבים בישראל חווים חסמים חברתיים-תרבותיים בקבלת תמיכה משירותי בריאות ורווחה. במחקר שערכנו בקרב 665 ערבים בישראל, בשלב היציאה מהסגר הראשון,
קרוב ל 20% מהמדגם דיווחו על רמות גבוהות של חרדה ולמעלה מ 15% ענו לאבחנה של דיכאון קליני. מדובר על שיעור גבוה פי שלושה משיעורי הדיכאון עליהם מדווח ארגון הבריאות העולמי. לצד זאת, אחוזי הפנייה לעזרה מקצועית היו בודדים ומסתמן כי רוב המדגם כלל אינו מכיר את השירותים אליהם ניתן לפנות בשעת מצוקה. הגורם הדומיננטי שהסביר את שיעורי המצוקה הגבוהים היה הדרה חברתית. במחקר שערכנו, 72% מהמשתתפים דיווחו על אובדנים כלכליים ותעסוקתיים כתוצאה מהקורונה ו 42% דיווחו על הצטברות של אובדנים במגוון מישורי חיים (בריאותי, חברתי, לימודי, תעסוקתי וכלכלי). אולם, לצד תרומת האובדנים הללו להסבר רמות המצוקה הנפשית, מצאנו כי אצל משתתפים שדיווחו על רמות גבוהות של אפליה על רקע אתני, רמות המצוקה הנפשית נשארו גבוהות, בין אם חוו מידה רבה של אובדנים בעקבות הקורונה ובין אם לאו. המסקנה המרכזית העולה מן המחקר היא שבריאות נפשית נטועה בתוך הקשר חברתי ומדיני רחב. אנו קוראות לקיומו של שיח ציבורי נרחב ומתמשך אודות ההשלכות השליליות של ההדרה חברתית והאפליה כלפי ערביי ישראל, על החוסן הלאומי של החברה כולה. שנית, להקצאת משאבים לטובת פעולות מיידיות להנגשה והתאמה תרבותית של שירותי הבריאות והרווחה עבור ערבים בישראל. שלישית, לשיפור מערכת הביטחון הסוציאלי ופיתוח מנגנונים של אפליה מתקנת ברמה האישית, הקהילתית והחברתית.
Pagorek-Eshel, S., Elias, H., Alnabilsy, R., & Grinapol, S. (2022). The association of social factors and COVID-19–related resource loss with depression and anxiety among Arabs in Israel. Psychological Trauma: Theory, Research, Practice, and Policy, 14(2), 310-317.
קניונים מצליחים תופסים את מקומם כ'ככר העיר' ומושכים קהלים בכל הגילאים. כדי להצליח בכך עליהם להשתלב בקהילה שבסביבתם. בסקר שנערך על מדגם מייצג של מבקרי קניונים בישראל נמצאו הבדלים בין צרכנים מקבוצות גיל שונות בדפוסי הקנייה והבילוי בקניון. החוקרות מציעות שההבדלים נובעים לא רק מגיל הצרכנים אלא בעיקר מהדור אליו הם משתייכים. למשל הנטייה לקנייה פונקציונלית מאופקת נובעת לא רק מהגיל המבוגר יחסית של צרכני דור הבייבי בומרס, אלא גם מהעובדה שגדלו בתקופת צנע. צרכני דור ה-Y הצעירים, לעומתם, לעולם לא יצאו מהקניון בידיים ריקות, לא רק בגלל ההתלהבות של גיל הנעורים אלא גם כי נולדו בחברת השפע הצרכנית. המשמעות היא שכדי לבנות מדיניות בת קיימא לקניון יש לנתח ולהבין את מאפייני הדורות השונים של הצרכנים. בדרך זו ניתן להבין את צרכני הקניון שבכל דור משתנים מאפייניהם ולתכנן מדיניות גמישה וארוכת טווח המותאמת לגיל הצרכנים ולרקע התרבותי והחברתי בו גדלו.
Gilboa, S. & Vilnai-Yavetz, I. (2010). Four generations of mall visitors in Israel: A study of mall activities, visiting patterns and products purchased. Journal of Retailing and Consumer Services, 17, 501–511.
ישראל מאופיינת במגוון רב-תרבותי הנובע מהמהגרים המגיעים אליה ומהעדות והדתות של תושביה (מדינת מרובת "שבטים"). הקניון בהיותו מרחב המנותק מהמציאות החיצונית, ממוזג ופתוח לכולם יכול להוות מקום מכיל או מדיר למגוון ה"שבטים" המרכיבים את מדינת ישראל. שאלה זאת נבחנה על מדגם מייצג של מבקרי קניונים בישראל. בפילוח שוק זוהו שלושה פלחים עיקריים של מבקרים על בסיס התנהגותם ודפוסי הצריכה שלהם בקניון - "המתלהבים", "המבלים" ו"הפונקציונליים". בבחינת הפרספקטיבה הרב תרבותית נמצא שפלח "המתלהבים" מאופיין באחוז גבוה יחסית של עולים חדשים, ערבים ויהודים מסורתיים, פלח "המבלים" מאופיין בעיקר ביהודים ילידי ישראל ועולים ותיקים חילוניים, ופלח "הפונקציונליים" מאופיין בעיקר בקונים יהודים מבוגרים ומשכילים יחסית. ממצאים אלו מעידים על כך שהקניון מהווה מקום מוגן ומכיל, בו כל אוכלוסיה מוצאת מענה לצרכיה. מכך מציעות הכותבות שהקניון יכול לשמש גשר בין ה"שבטים" השונים, לטובת הפרט והקהילה כאחד.
Gilboa, S. & Vilnai-Yavetz, I. (2012). Segmenting multicultural mall visitors: The Israeli case. Marketing Intelligence and Planning, 30(6), 608-624.
