מחקרים

​​​במחקר זה בדקנו את הקשרים בין חשיפה כרונית למזהמי אוויר שונים (NO2, CO, PM10, PM2.5 ו-SO2), נתונים דמוגרפיים ושיעורי חיסונים, לבין תחלואה בוריאנט הדלתא של הקורונה ב-280 יישובים בישראל. מצאנו שתחלואה מוגברת בוריאנט הדלתא נקשרת לחשיפה גבוהה למזהמי האוויר, לצפיפות גבוהה ביישוב ולשיעור קשישים גבוה. עוד מצאנו שאחוז המתחסנים (חיסון ראשון ושני) ביישוב היה ביחס הפוך לתחלואה בוריאנט זה. ממצאים אלה מציגים השפעות בריאותיות של חשיפה כרונית למזהמי אוויר, הן על האוכלוסיה הכללית והן על אוכלוסיות רגישות (קשישים), ומדגישים את הצורך בנקיטת צעדים משמעותיים להפחתת זיהום האוויר בישראל.

Barnett-Itzhaki, Z., & Levi, A. (2022). Association between Chronic Exposure to Ambient Air Pollutants, Demography, Vaccination Level, and the Spread of COVID-19 during 2021 Delta Variant Morbidity Wave. Atmosphere, 13(11), 1845​

https://doi.org/10.​​3390/atmos13111845​

​חוקרים נוספים: אייל בן-שמחון, יעל גרנוולד, גיורא בן-אריק, אורן שלף
עם העלייה בגודל האוכלוסייה, וההתפשטות העירונית שנובעת ממנה, חלה ירידה בשטחים הזמינים לחקלאות, ליצירת מזון עבור האוכלוסייה הגדלה. עקב כך מתגבר הצורך בבחינת שטחים נוספים הזמינים ליצור מזון. מחקר זה בוחן את האפשרות לשימוש בשטחים פתוחים שבתוך שטחים בנויים לאספקת מזון לאוכלוסייה הגרה באותו ישוב. המחקר בחן את קיבוץ העוגן שבשרון, כמקרה בוחן. השטח הבנוי של הקיבוץ כולל כ-400 דונם. מתוכו 53% מהשטח זמינים לנטיעות עצי פרי בעוד, שכיום פחות מ-10% מהשטח נטועים בעצי פרי. ניתוח הקיבוץ מעלה שהעצים הקיימים בו כיום יכולים לספק 72% מצריכת הזיתים, 83% מצריכת האגוזים, 154% מצריכת הפירות הטרופיים ו-115% מצריכת ההדרים של אוכלוסיית הקיבוץ, על פי הצריכה השנתית המומלצת על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO) וחישובי צריכה בישראל.
ממצאים אלו מעלים נקודה נוספת לחשיבות השטחים הפתוחים בתוך המרחב העירוני, וכתמיכה בחקלאות עירונית המייצרת מזון קרוב לבית ככלי להתמודדות עם שינויי האקלים, יצירת בטחון מזון, והקטנת טביעת הרגל האקולוגית שלנו כאוכלוסייה שרובה עירונית.

​Ben-Simchon, E., Grunwald, Y., Ben-Ari, G., Rosenfeld, A., & Shelef, O. (2022). A village a field? Agronomic evaluation of fruit trees in inhabited space–Lessons for land use policy from a case study in Israel's Sharon Region. Land Use Policy, 123, 106411.

https://doi.org/10.1016/j.landus​epol.2022.106411​

​​​​​שותפים למחקר: 

Tarazona, J.V.; González-Caballero, M.d.C.; Alba-Gonzalez, M.d.; Pedraza-Diaz, S.; Cañas, A.; Dominguez-Morueco, N.; Esteban-López, M.; Cattaneo, I.; Katsonouri, A.; Makris, K.C et al,

קיימת חשיבות עליונה בהערכת חשיפה לשאריות חומרי הדברה במזון באוכלוסיה, הן בילדים והן במבוגרים. במחקר זה נבחנה חשיפת הציבור לזרחן האורגני קוטל החרקים chlorpyrifos . בשנים האחרונות צומצם השימוש בקוטל חרקים זה באירופה ובשנת 2020 נאסר סופית השימוש בו (באירופה). חשיפה לקוטל חרקים זה עשויה להביא לתוצאים בריאותיים שליליים, בין היתר להרעלה ולפגיעות נוירולוגיות. במחקר זה נעשה שימוש בשיטות של ניטור ביולוגי במסגרת פרויקט ה-HBM4EU, בהן נמדדים שיירי הזרחן האורגני בשתן של המשתתפים במחקר, אלה גויסו ממדינות שונות באירופה ובישראל. מניתוח התוצאות עולה כי האוכלוסיה בישראל, הן ילדים והן מבוגרים חשופה לרמות גבוהות במיוחד של קוטל חרקים זה, בהשוואה למדינות אחרות באירופה, עובדה העולה בקנה אחד שבישראל, בניגוד למדינות אחרות באירופה, עדיין נעשה שימוש בקוטל חרקים זה.

Tarazona, J.V.; González-Caballero, M.d.C.; Alba-Gonzalez, M.d.; Pedraza-Diaz, S.; Cañas, A.; Dominguez-Morueco, N.; Esteban-López, M.; Cattaneo, I.; Katsonouri, A.; Makris, K.C.; Barnett-Itzhaki et al. Improving the Risk Assessment of Pesticides through the Integration of Human Biomonitoring and Food Monitoring Data: A Case Study for Chlorpyrifos. Toxics 2022, 10, 313.

https://doi.org/10.3390/toxics10060313​

שותפים למחקר:

Jose V. Tarazona, Irene Cattaneo, Lars Nieman, Susana Pedraza-Diaz, Maria Carmen González-Caballero, Mercedes de Alba-Gonzalez, Ana Cañas, Noelia Dominguez-Morueco, Marta Esteban-López, Argelia Castaño, Teresa Borges, Andromachi Katsonouri, Konstantinos C. Makris, Ilse Ottenbros , Hans Mol, Annelies De Decker, Bert Morrens, Tamar Berman, Nicole Probst-Hensch, Samuel Fuhrimann, Janja Snoj Tratnik, Milena Horvat, Loic Rambaud, Margaux Riou, Greet Schoeters, Eva Govarts, Marike Kolossa-Gehring, Till Weber, Petra Apel, Sonia Namorado, Tiina Santonen 

חומרי הדברה מסוג פריתרואידים משמשים כקוטלי חרקים בחקלאות, בגינות ביתיות, כנגד יתושים וגם בטיפול בחיות מחמד כנגד פרעושים. עם זאת, חשיפה להם עלולה לפגוע בבריאות האדם כיוון שהם משבשים את מערכת העצבים ויוצרים הפרעו ביצירת האות העצבי. ניכרת עליה בשימוש בפירתרואידים בעשורים האחרונים במקביל לירידה בשימוש בחומרי הדברה אחרים, כגון זרחנים אורגניים.

במחקר ניטור ביולוגי בינלאומי, נמדדו ריכוזים של פריתרואידים בשתן של ילדים ומבוגרים בבלגיה, בגרמניה, בשוויץ, בקפריסין, בצרפת, בסלובניה, בהולנד ובישראל. 
נמצאו רמות של תוצרי פירוק של פריתרואידים בכל אוכלוסיות הילדים שהשתתתפו במחקר, אך הרמות היחסית נמוכות לא מצביעות על סיכון בריאותי קונקרטי בשלב זה.

​​​שותפים למחקר: ד"ר תמר ברמן, פרופ' רונית אנדוולט, ד"ר מורן בלייכר מגנזי, ד"ר לודה גרוייסמן, ד"ר אפרת רורמן, משרד הבריאות; ד"ר ארון טרואן, האוניברסיטה העברית

יוד הוא מינרל החיוני להתפתחות ומחסור בו עלול לגרום לעיכובים התפתחותיים בעוברים ובילדים ולמחלות, בעיקר של בלוטת התריס, במבוגרים. עיקר צריכת היוד היא דרך מי שתיה. היקף התפלת המים והיעדר תקנות להעשרת מלח ביוד בישראל מעוררים דאגה. מחקר זה משווה בין ריכוזי היוד בקרב אוכלוסיות ממדינות שונות בעולם ומראה כי ישראל היא אחת המדינות הבודדות בעולם בה ריכוזי היוד בקרב האוכלוסיה (ילדים ומבוגרים) נמוכים מאד, אף נמוכים מהסף שנקבע על ידי ארגון הבריאות העולמי, מה שעשוי לפגוע בבריאות הציבור.

Barnett-Itzhaki Z, Ehrlich D, Troen AM, Rorman E, Groismann L, Blaychfeld-Magnazi M, Endevelt R, Berman T. Results of the national biomonitoring program show persistent iodine deficiency in Israel. Isr J Health Policy Res. 2022 Mar 28;11(1):18.

doi: 10.1186/s13584-022-00526-9​

​​​יוד הוא מינרל החיוני להתפתחות תקינה של האדם. מחסור ביוד עלול לגרום לעיכובים התפתחותיים בעוברים ובילדים ולמחלות, בעיקר של בלוטת התריס, במבוגרים. עיקר צריכת היוד היא דרך מי שתיה. היקף התפלת המים והיעדר תקנות להעשרת מלח ביוד בישראל מעוררים דאגה. במחקר זה המבוסס על ניטור ביולוגי, נמצא כי אכן ריכוזי היוד בקרב ילדים ומבוגרים בישראל נמוכים מהסף שנקבע על ידי ארגון הבריאות העולמי ומדגיש את הצורך להתערבות חקיקתית בנושא בישראל.

ברנט-יצחקי ז. 2022. מחסור מתמשך ביוד באוכלוסייה בישראל לנוכח היקפי ההתפלה בישראל והיעדר מדיניות העשרת מלח ביוד – תוצאות מחקר במסגרת התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי. אקולוגיה וסביבה 13(1).

שותפים למחקר: ד"ר תמר ברמן, ד"ר אפרת רורמן, ד"ר לודה גרויסמן
חשיפה לעשן טבק סביבתי (עישון פאסיבי) מסוכנת ועלולה לגרום למגוון מחלות ולתמותה. במחקר זה נמדדו כמויות של קוטינין (תוצר פירוק של ניקוטין) בשתן של מבוגרים לא מעשנים ונמצא שמעל 64% מהמבוגרים הלא מעשנים חשופים לעשן טבק סביבתי, אמנם רמת הקוטינין הממוצעת היתה נמוכה מזו שנמדדה בסקר הקודם בשנים 2015-2016, אך עדיין היא גבוהה למדי .עוד מצאנו  קשר בין מדיניות העישון בבית לבין רמות הקוטינין בקרב מבוגרים לא מעשנים.

ברמן ת., ברנט-יצחקי ז. רורמן ., גרויסמן ל., חשיפת מבוגרים לא מעשנים בישראל לעשן טבק סביבתי בזמן מגפת הקורונה — 2020-2021, קידום בריאות בישראל (10), 2022.​

​​​ניתוח של נתוני ניטור ביולוגי מ-23 מדינות באירופה (כולל ישראל) שנאספו בשנים 2014-2021 בקרב קבוצות גיל שונות (ילדים, בני נוער ומבוגרים). במסגרת המחקר נותחו עשרות כימיקלים (לדוגמא פתלאטים, PAH, שאריות חומרי הדברה ועוד). מהמחקר עולים מספר ממצאים חשובים, לדוגמא: א. רמת החשיפה של ילדים לשאריות חומרי הדברה גבוהה יחסית במספר מדינות באירופה, ב. מתאם בין חשיפה לכימיקלים (לדוגמא ארסן ו-PFAS) לבין הישגים לימודיים בקרב בני נוער, ג. כימיקלים אחרים (כגון ביספנולים ופתלאטים) היו ברמות גבוהות יותר בקרב משתתפים (בני נוער ומבוגרים) עם השכלה נמוכה יותר. הנתונים שנאספו ישמשו כערכי reference עבור מחקרים עתידיים ברמה העולמית ועשויים לסייע למקבלי החלטות בעיצוב מדיניות.

Govarts E, Gilles L, Rodriguez Martin L, Santonen T, Apel P, Alvito P, Anastasi E, Andersen HR, Andersson AM, Andryskova L, Antignac JP, Appenzeller B, Barbone F, Barnett-Itzhaki Z, Barouki R, Berman T, Bil W, Borges T, Buekers J, Cañas-Portilla A, Covaci A, Csako Z, Den Hond E, Dvorakova D, Fabelova L, Fletcher T, Frederiksen H, Gabriel C, Ganzleben C, Göen T, Halldorsson TI, Haug LS, Horvat M, Huuskonen P, Imboden M, Jagodic Hudobivnik M, Janasik B, Janev Holcer N, Karakitsios S, Katsonouri A, Klanova J, Kokaraki V, Kold Jensen T, Koponen J, Laeremans M, Laguzzi F, Lange R, Lemke N, Lignell S, Lindroos AK, Lobo Vicente J, Luijten M, Makris KC, Mazej D, Melymuk L, Meslin M, Mol H, Montazeri P, Murawski A, Namorado S, Niemann L, Nübler S, Nunes B, Olafsdottir K, Palkovicova Murinova L, Papaioannou N, Pedraza-Diaz S, Piler P, Plichta V, Poteser M, Probst-Hensch N, Rambaud L, Rauscher-Gabernig E, Rausova K, Remy S, Riou M, Rosolen V, Rousselle C, Rüther M, Sarigiannis D, Silva MJ, Šlejkovec Z, Snoj Tratnik J, Stajnko A, Szigeti T, Tarazona JV, Thomsen C, Tkalec Ž, Tolonen H, Trnovec T, Uhl M, Van Nieuwenhuyse A, Vasco E, Verheyen VJ, Viegas S, Vinggaard AM, Vogel N, Vorkamp K, Wasowicz W, Weber T, Wimmerova S, Woutersen M, Zimmermann P, Zvonar M, Koch H, Kolossa-Gehring M, Esteban López M, Castaño A, Stewart L, Sepai O, Schoeters G. Harmonized human biomonitoring in European children, teenagers and adults: EU-wide exposure data of 11 chemical substance groups from the HBM4EU Aligned Studies (2014-2021). Int J Hyg Environ Health. 2023 Feb 9;249:114119. doi: 10.1016/j.ijheh.2023.114119. Epub ahead of print. PMID: 36773580​.

https://doi.org/10.1016/j.ijheh.2023.114119

שותפים למחקר: מור נגר, בר יוחאי, גל ברוך-לוי​
לטמפרטורת הסביבה ישנה השפעה על צריכת החשמל במגזר הביתי, שגדלה בעת גלי חום וקור. שינוי האקלים צפוי להגדיל את עוצמתם, תדירותם ומשכם של גלי חום וקור, ולכן יש חשיבות רבה להעמקת ההבנה של קשר זה. במאמר זה מוצג ניתוח של צריכת החשמל בישראל ומידול שלו, שבוצעו כדי לזהות את הגורמים המשפיעים על צריכת החשמל, תוך ניסיון לבודד את ההשפעה של גלי חום וקור. כימות הקשר בין גלי חום וקור לבין עלייה בצריכת החשמל בישראל, כפי שנעשה במחקר זה, יכול לסייע בהיערכות לביקושים עתידיים של חשמל, ובתכנון ארוך טווח של יכולת הייצור הנדרשת כדי לענות על אותם ביקושים. 

ברנט-יצחקי ז, נגר מ, יוחאי ב וברוך- לוי ג. 2022 .ההשפעה של קור קיצוני וגלי חום על צר​יכת החשמל בישראל – בחינה באמצעות מודלים של למידת מכונה. אקולוגיה וסביבה (4)13.​

​שותפים למחקר:
Jaber Haj Ali, Ziad Abdeen, Kifaya Azmi, Tamar Berman, Kathrin Jager, Michael Walter


חשיפה למזהמים סביבתייים, כגון חומרי הדברה ידועה כבעלת פוטנציאל לפגיעה בבריאות. במחקר זה  התבצע ניתוח של נתוני ניטור ביולוגי בקרב נשים פלסטיניות שהיו בהיריון (רמת חשיפה לזרחנים אורגניים המשמשים כחומרי הדברה), ונאספו עליהן נתונים כגון צריכת מזון, מקום מגורים והרגלים. בנוסף, נמדדו תוצאי הלידה של היילודים (היקף ראש, משקל וכו'). בנוסף, נמדדו אורכי הטלומרים של אותן נשים, אלה הם קצוות הכרומוזומים, כאשר התקצרות טלומרים נמצאה בספרות כקשורה להזדקנות מוקדמת.
מהמחקר עולה כי נשים שנחשפו לזרחנים אורגניים מסוימים היו בעלות טלומרים קצרים יותר (כלומר חשיפה לחומדרי הדברה מאיצה תהליכי הזדקנות). כמו כן נמצא שנשים שמתגוררות ליד שדות חקלאים הם בעלות טלומרים קצרים יותר. מנגד, טלומרים ארוכים יותר נמצאו בקרב נשים שצורכות סוגי מזונות שונים כגון ארטישוק ושמיר.
בבחינת נתוני הילודים, נמצא שחשיפת האם לזרחנים אורגניים מסוימים נקשרת למשקל לידה נמוך, כמו גם תעסוקת האם או בני המשפחה בחקלאות.

Jaber Haj Ali, Ziad Abdeen, Kifaya Azmi, Tamar Berman, Kathrin Jager, Zohar Barnett-Itz​haki, Michael Walter. Influence of exposure to pesticides on telomere length and pregnancy outcome: Diethylphosphates but not Dimethylphosphates are associated with accelerated telomere attrition in a Palestinian cohort (2023). Ecotoxicology and Environmental Safety. 256: 114801. ISSN 0147-6513,

https://doi.org/10.1016/j.ecoenv.2023.114801​​

​​שותפים: טלי ברמן, תמר ברמן ואלי מרום

​פיתוח עמידות לאנטי-מיקרוביאלית מהווה איום מרכזי על בריאות האדם ובעלי החיים ברחבי העולם. כיום נעשה שימוש בחומרים אנטיביוטיים כחלק מתהליך גידול בעלי חיים במשקי חי, מה שהופך אותם למקור לעמידות לאנטיביוטיקה. כדי להתמודד עם האיום הזה, מופעלות בעולם מספר תכנית לאומיות בגישת one health  בראייה הוליסטית המשלבת התייחסות לבני האדם ולחיות המשק.​

המאמר סוקר תוכניות קיימות בעולם וקורא לקידום תוכנית פעולה לאומית גם בישראל שתכלול: (1) ניטור, דיווח ואיסוף נתונים על שימוש באנטיביוטיקות בישראל, (2) העלאת המודעות לגבי עמידות לאנטיביוטיקה בציבור הרחב, בקרב מטפלים באדם ובקרב מגדלים במשקי חי, (3) ניסוח ואכיפת שיטות עבודה מומלצות באנטיביוטיקה, (4) תמיכה במחקר ופיתוח תכשירים אינטביוטיים חדשים.

Berman Tali, Zohar Barnett-Itzhaki, Berman Tamar, Marom Eli.  Antimicrobial resistance in food-producing animals: towards implementing a one health based national action plan in Israel. Israel Journal of Health Policy Research. 2023 12:18.

https://doi.org/10.1186/s13584-023-00562-z

​​​​שותפים: אביב שר-שלום, ליאב כהן, דר' עופר שטייניץ, דר' ליאור חן

רבים מאתנו אוהבים לטייל בטבע ובשמורות טבע בישראל, אך לא תמיד עושים זאת. במחקר זה ניתחנו את הגורמים הסביבתיים המשפיעים על ביקורים בשמורות טבע בישראל, במחקר המהווה שיתוף פעולה עם רשות הטבע והגנים. כצפוי, עולה מהמחקר שגלי חום מפחיתים את מספר המבקרים (אם כי מגדילים את מספר המבקרים בשמורות טבע ימיות או עם מקור מים). עוד ממצא מעניין הוא שרמת זיהום האוויר בנקודת המוצא (כלומר בבתי המטיילים) תשפיע יותר על ההחלטה לצאת לטייל, ולא רמת זיהום האוויר ביעד (כלומר בשמורת הטבע). המאמר משלב מודל המתאר כיצד הטמפרטורה החיצונית משפיעה על מספר המבקרים, הן באתרים כלליים והן באתרים עם מקור מים.

Barnett-Itzhaki Z, Sar-Shalom A, Cohn L, Chen L, Steinitz O (2023) The effect of heatwaves on the number of visits to national parks and reserves. PLoS ONE 18(8): e0289201

https://doi.org​/10.1371/journal.pone.0289201

​​​​שותפים למחקר: דור שאול, עמרי ביטון, אמיר לינדר

במחקר זה נעשה חישוב של צריכת החשמל במהלך סגרים במגיפת הקורונה, וכן חישוב של צריכת החשמל בתקופות מקבילות בשנה. צריכת החשמל חושבה הן בישראל והן באיזורים נרחבים בארה"ב. המחקר הראה כי בתקופת הסגרים, חלה ירידה בצריכת החשמל הן בישראל והן בארה"ב, על אף העובדה שהציבור התבקש להשאר בבתים (וכך גם לצרוך חשמל) ועל אף העובדה שמפעלים חיוניים במשק המשיכו לפעול (ולצרוך חשמל).
בעבודה נעשה שימוש בכלים ממדעי הנתונים והאינטליגנציה המלאכותית במטרה להבין טוב יותר ולנבא את צריכת החשמל.
הממצאים עשויים לסייע לרשות החשמל להיערך לתרחישים של סגר או מצבי קיצון, כגון ימים מושלגים או אירועים ביטחוניים ממושכים. יתר על כן, המודלים שפותחו מאפשרים ניבוי מדויק ומהימן של צריכת החשמל בזמן סגרים, בהינתן תחזית של הטמפרטורות הצפויות.

ברנט-יצחקי ז, שאול ד, ביטון ע ולינדר א. 2023. ירידה בצריכת חשמל בישראל ובארה"ב בזמני סגרים במהלך מגפת הקורונה. אקולוגיה וסביבה 14(1).​

https://magazine.isees.org.il/?p=54269​

שותפים: תמר ברמן, אפרת רורמן, לודה גרויסמן, ליטל קינן בוקר, טל שמעוני

במחקר על חשיפה לעשן טבק סביבתי (ETS) בילדים בישראל, נאספו בשנים 2020–2021 דגמאות שתן ונתוני שאלון. 65.2% מהילדים היו חשופים לעשן טבק סביבתי. מספר המעשנים בבית ורמת השכלה נמוכה של האם נמצאו כמנבאים את ריכוז הקוטינין בשתן של הילדים. כמו כן נמצא מתאם גבוה בין רמת הקוטינין של ההורים לאלה של ילדיהם. המחקר מדגיש את חשיבותה של מדיניות להגנה על ילדים מחשיפה לעשן טבק סביבתי.

Berman, T., Rorman, E., Groisman, L.,  L Keinan-Boker, T Shimony, Z Barnett-Itzhaki. Association between parental smoking and child exposure to environmental tobacco smoke in Israel. Isr J Health Policy Res 12, 37 (2023).

https://doi.org/10.1186/s13584-023-00585-6

תיאור המחקר:

עד כמה חשוב לכם שסביבת האירוח (מסעדה/בית קפה/פאב) בה אתם שוהים תשדר לכם בטחון? שאלה זאת הציגו פרופ' סגר גוטמן ופרופ' גלבוע מהמרכז האקדמי רופין לתיירים פוטנציאליים במסגרת ניסוי שדה שדימה שהות ביעד תיירותי דמיוני, כאשר למחצית מהמשיבים נאמר שביעד זה התרחשו לאחרונה פיגועי טרור ולמחצית האחרת נתון זה לא צוין. הממצאים העידו כי כאשר סביבת השירות  מעבירה מסר של בטחון ובטיחות, התיירים סומכים הרבה יותר על נותני השירות בעסק, ובתמורה מצמצמים התנהגויות התגוננות אישיות שלהם דוגמת ישיבה עם הגב לקיר וסריקה של הסביבה, ומפגינים יותר נכונות להמליץ לאחרים על העסק. נוסף על כך נמצא כי  כאשר התיירים חששו יותר מאירועי טרור, ככל שסידור סביבת השירות שידר יותר בטיחות, כך הנכונות שלהם להמליץ לאחרים הייתה גבוהה יותר. לאור ממצאי המחקר, מומלץ לבעלי עסקים להקפיד על סידור ועיצוב שמשדרים בטיחות דוגמת שילוט ברור של יציאות החירום ותאורה חזקה לידן, סידור ישיבה מרווח המאפשר ישיבה עם הפנים לחזית, הדגשת ביגוד המאבטחים העובדים במקום, מרחבי ישיבה חיצוניים למבנה ועוד.

רפרנס מלא לפרסום:

Seger-Guttmann, T. and Gilboa, S. (2023). The role of a safe service environment in tourists’ trust and behaviors – the case of terror threat. Journal of hospitality and tourism management, 55, 187-197

קישור פעיל למאמר

https://doi.org/10.1016/j.jhtm.2023.04.001

שותפים למחקר:  יהב מסיקה, עדו שוורצמן, ליעד רחמנוב

תיאור המחקר:

נחל אלכסנדר הוא אחד הנחלים היפים בישראל אבל לא ניתן לטבול בו בשל ריכוזי חיידקים גבוהים מאד. במחקר זה בחנו מה משפיע על ריכוזי החיידקים ומצאנו למשל שגשמים דווקא מביאים לעלייה בריכוז החיידקים וכי ריכוזי המלחים מביאים לירידה בריכוזי החיידקים.

רפרנס מלא לפרסום:

ברנט-יצחקי ז, מסיקה י, שוורצמן ע ורחמנוב ל. 2023. השפעת משקעים, מליחות ורמות חמצן על ריכוזי חיידקים באסטואר נחל אלכסנדר. אקולוגיה וסביבה 14(4).

שותפים למחקר:  תמר ברמן, אפרת רורמן, לודה גרויסמן

תיאור המחקר:

חשיפה לחומרי הדברה מסוג זרחנים אורגניים כרוכה בנזקים בריאותיים משמעותיים. בשנים האחרונות פועלים משרדי הממשלה, בראשות משרד הבריאות, להגבלה משמעותית בשימוש בזרחנים אורגניים בחקלאות, בגינון ובתכשירי הדברה (למשל תכשירים נגד תיקנים או נגד פרעושים בבעלי חיים). במחקר זה נעשה שימוש בשיטות של ניטור ביולוגי לכימות חשיפה לזרחנים אורגנים בילדים ובמבוגרים בישראל. נמצא שאכן ריכוזיהם באוכלוסיה ירדו משמעותית בשנים האחרונות. הרחבת ההגבלות הללו עשויה לסייע בהגנה על בריאות הציבור.

רפרנס מלא לפרסום:

ברנט-יצחקי ז, ברמן ת, רורמן א וגרויסמן ל. 2023. שימוש בניטור ביולוגי לבחינת ההשפעה של שינויים רגולטוריים על חשיפת האוכלוסייה בישראל לחומרי הדברה מסוג זרחנים אורגניים. אקולוגיה וסביבה 14(3).

שותף למחקר:  פרופ' וינס מיטשל, ביה"ס למנהל עסקים, אוניברסיטת סידני, אוסטרליה

:תיאור המחקר

לפי הערכות, כ-1.3 מיליארד א.נשים ברחבי העולם (16% מהאוכלוסיה העולמית) הם א.נשים עם מוגבלות משמעותית אחת לפחות (ארגון הבריאות העולמי, 2023). המחקר הנוכחי השווה את חוויית הקניון בין לקוחות עם מוגבלות ללקוחות בלי מוגבלות כדי להבין איזה מאפיינים בסביבה הפיסית של הקניון פוגעים בחווית הביקור בכלל והאם לקוחות עם מוגבלות נפגעים יותר. הממצאים מראים שא.נשים עם מוגבלות לא מבקרים פחות בקניונים הם פשוט סובלים מהביקור יותר. לכן הכרחי להשקיע בעיצוב והתאמת סביבת הקניון מעבר לדרישת חוק הנגישות כדי להשיג סביבה מכילה  ולאפשר גם ללקוחות עם מוגבלות לחוות חוויות של בילוי והנאה. החוקרים מציעים דרכים שונות להתמודד עם הבעיות שזוהו
 

:רפרנס מלא לפרסום

Vilnai-Yavetz, I., Gilboa, S., & Mitchell, V. (2024). Malls designed for inclusion? Emotional experience of irritating aspects of the mallscape that distance consumers with disabilities. Journal of Services Marketing, 38(3), 344-368

  
קישור פעיל למאמר:

https://doi.org/10.1108/JSM-09-2023-0352

שותף למחקר:  פרופ' וינס מיטשל, ביה"ס למנהל עסקים, אוניברסיטת סידני, אוסטרליה
תיאור המחקר:
מדוע 12% מהאוכלוסיה מסרב ללכת לקניון?  צרכנים נמנעים מהגעה לקניונים מסיבות רבות. זהו המחקר הראשון שביצע מיפוי מקיף לסיבות שבגללן צרכנים נמנעים מקניונים. בניגוד להנחה המקובלת שרוב האנשים עוברים לקניות און-ליין, הרי שהמחקר גילה שאמנם העדפת קניות און-ליין הייתה סיבה מרכזית, אולם ישנן סיבות רבות נוספות, החל באנשים שמחזיקים באידיאולגיה אנטי-צרכנית שרואה בקניונים מוסדות חומריים וקפיטליסטיים, דרך אנשים שסובלים מהארכיטקטורה בעלת האלמנטים הגדולים והמבלבלים, העיצוב ומרכיבי האווירה שמעמיסים על החושים, וכלה באנשים שמעדיפים את הקנייה בחנויות הרחוב. שיקולים של קיימות ושמירה על הסביבה התגלו כ-game changer וכגורם משיכה או דחייה משמעותי עבור צרכנים שנמנעים מקניונים.  

רפרנס מלא לפרסום:

Gilboa, S., Vilnai-Yavetz, I., & Mitchell, V. (2024). Shopping mall detachment: Why do some consumers avoid malls? Journal of Retailing and Consumer Services, 78, 103740. 

קישור פעיל למאמר

  doi: https://doi.org/10.1016/j.jretconser.2024.103740 
 

שותפים למחקר:

 Hoffmann-Dishon N, Zalko D, Hemi R, Farzam N, Hauser R, Racowsky C, Baccarelli AA, Machtinger R.J

תיאור המחקר:

במחקר זה שנעשה במסגרת שיתוף פעולה עם היחידה להפריות חוץ בבית החולים שיבא, תל השומר, ניתחנו את הנוזלים הפוליקולורים המקיפים את הזקיקים השחלתיים הביצית ומכילים מולקולות החיוניות להתפתחות העובר.

מדדנו ריכוזים של הורמונים שונים וריכוזים של כימיקלים שונים (פתלאטים ופנולים). גילינו שמרבית הכימיקלים שבדקנו (ולא אמורים להמצא בגוף האדם) זוהו בנוזלים הפוליקולרים. כמו כן מצאנו קשר בין ריכוזי הורמונים שונים (כדוגמת אסטרדיול) לריכוזי פתלאטים שונים (כגון MnBP) אשר קיימים בין היתר גם במוצרי טיפוח אישי. התוצאות מדגישות את הצורך להמשיך ולחקור את מנגנוני הפעולה של כימיקלים בגוף האדם והשפעתם על מחזוריות הורמונלית ופוריות בנשים.

רפרנס מלא לפרסום:

Endocrine-disrupting chemical concentrations in follicular fluid and follicular reproductive hormone levels. Hoffmann-Dishon N, Barnett-Itzhaki Z, Zalko D, Hemi R, Farzam N, Hauser R, Racowsky C, Baccarelli AA, Machtinger R.J Assist Reprod Genet. 2024 Apr 1.

קישור פעיל למאמר

https://doi.org/10.1007/s10815-024-03101-0

שותפים למחקר:

ד"ר חנין אליאס וד"ר שירה פגורק-אשל

תיאור המחקר:

פגיעה בילדות ובהתבגרות לה השלכות ארוכות טווח ברמה החברתית, רגשית-נפשית, התנהגותית ולימודית שלילית בקרב נשים צעירות. השלכות אלו מתעצמות בקרב צעירות בחברה הערבית , אשר שייכות הן למיעוט לאומי בישראל והן למגדר הנתון להדרה, דיכוי, הכפפה ואפליה הן בחברת הרב הישראלי והן בחברה הערבית בפרט. מטרת המחקר הנוכחי להרחיב ולתאר את המשמעות שהצעירות מקנות לחוויות הפגיעה בילדות ובהתבגרות וללמוד על  ההשלכות ארוכות טווח הייחודיות של  אלימות זו בתוך ההקשר המגדרי, החברתי, התרבותי שמרני כלפי נשים צעירות בחברה הערבית בישראל. תרומתו של המחקר הנוכחי הנה בהבנת ובחינת המשמעויות וההשלכות שהצעירות משמיעות בתוך ההקשרים המגדריים, תרבותיים חברתיים, פטריארכליים ופטרילינאריים, ובשאיפה לפיתוח מענים רגישים ומותאמים להקשרים אלו אשר יכוונו לשיפור מעמד  הצעירות בחברה הערבית.

רפרנס מלא לפרסום:

Elias, H., Alnabilsy, R., & Pagorek-Eshel, S. (2024). The meaning of abuse for young Arab women in Israel: Gender, social, and cultural mechanisms of control and supervision. In Women's Studies International Forum (Vol. 103, p. 102867). Pergamon.

קישור פעיל למאמר:

https://doi.org/10.1016/j.wsif.2024.102867

‏

שותפים למחקר:

ד"ר חנין אליאס, ד"ר שירה פגורק-אשל וד"ר ליה לוין

תיאור המחקר:

מטרת המחקר הייתה להבין את החסמים המבניים והחברתיים-פוליטיים העומדים בפני עובדים סוציאליים במתן שירותים לצעירות ערביות-פלסטיניות שעברו התעללות בילדותן, בהתחשב בדחיקתם המרובה לשוליים. הספרות התייחסה לחסמים המבניים מבחינת המדיניות הכתובה והשירותים החברתיים הניתנים למיעוט הערבי-פלסטיני. עם זאת, מעט ידוע על האופן שבו חסמים אלו משפיעים על מתן שירותים לצעירות ערביות-פלסטיניות שעברו התעללות בילדות מנקודת המבט של נותני השירות. כדי להתמודד עם הפער הזה, רואיינו לעומק עשרים ואחד עובדים סוציאליים. הממצאים חשפו שני נושאים עיקריים: (1) אפליה מבנית והקשר חברתי-פוליטי של ערבים פלסטינים בישראל; (2) אתגרים וחסמים מבניים ברמת המדיניות החברתית. הממצאים שלנו שופכים אור על חשיבות תפקיד העובדים הסוציאלים העוסקים בתחום לבחון את צורכי הצעירות ולפעול בשיתוף פעולה עם בכירי ממשל לקידום תכניות מותאמות תרבות ומגדר.

רפרנס מלא לפרסום:

Elias, H., Alnabilsy, R., Pagorek-Eshel, S., & Levin, L. (2024). Structural and Socio-Political Barriers to Providing Services to Arab-Palestinian Young Women: Social Workers’ Perspectives. The British Journal of Social Work, 54(2), 568-586.‏

קישור פעיל למאמר:

https://doi.org/10.1093/bjsw/bcad216

שותף למחקר:
ליאור בר

תיאור המחקר:
מאמר זה מציג את ההתערבות הקהילתית "מחר ורוד", שעסקה בהכשרת אנשי מקצוע בשירותים ציבוריים למתן שירות רגיש ומיודע–הקשר לחברי ולחברות קהילת הלהטב"ק. התערבות זו נערכה בשנת 2019 ביחידה למשאבי קהילה בנתניה, במסגרת הכשרה מעשית מטעם המרכז האקדמי רופין. מטרת ההתערבות הייתה לענות על הצורך של חברי וחברות קהילת הלהטב"ק בשירות מותאם, כפי שעלה מהספרות המחקרית וממיפוי קהילתי שנערך בשטח. שם ההתערבות נבע מכך שהצבע הוורוד מזוהה הן עם השקפת עולם חיובית והן עם קהילת הלהטב"ק (דוגמת טלאי המשולש הוורוד שסימן הומואים במחנות הריכוז). מאמר זה סוקר את חווית ההדרה החברתית שעימה מתמודדים להטב"ק בישראל, תוך התמקדות בהדרתם בעת צריכת שירותים ציבוריים בסיסיים וחיוניים. לאחר הצגת הרקע וההנחות שההתערבות מושתתת עליהן מוצגים שלבי ההתערבות השונים, תוך תיאור האופן שהוצאו לפועל בשדה. הערכת ההתערבות לימדה על תרומתה המשמעותית לאנשי המקצוע. לאור תוצאותיה, מובאת המלצת המחברים לשימוש בפרוטוקול ההתערבות ברשויות נוספות, וכן עבור קבוצות מיעוט נוספות המתמודדות עם הדרה חברתית.

קישור פעיל למאמר:

https://meidaos.socialwork.org.il/102/

תיאור המחקר:

לכח שאנו מייחסים לאנשים יש משמעות אדירה לגבי התנהגותינו כלפי אותם אנשים. המחקר הנוכחי בחן את ההשפעה שיש לכח שנותני שירות מקבוצות מיעוט אתני ולאומי בישראל (יוצאי בריה"מ לשעבר וערבים) המיוחס ללקוחות  מקבוצת הרוב, על מאמציהם הרגשיים של נותני שירות מקבוצת המיעוט מול אותם לקוחות. קיימת חשיבות רבה להצגת הרגשות האותנטית של נותני שירות כלפי לקוחותיהם. אותנטיות רגשית בהקשר השירות היא המידה שבה נותן השירות מביע מאמץ רגשי כנה במהלך מתן השירות. ניתן ל"הציג" רגשות בשתי דרכים: לזייף רגש מול הלקוח/ה או לנסות להתאמץ באופן כנה להציג רגש חיובי כלפי הלקוח/ה. האפשרות שהכח שנותן השירות מייחס ללקוח יקבע את אופן ההצגה הרגשית של נותן השירות באמצעות עלייה ברמת האמפטיה של נותן השירות, לא נחקרה בעבר. במחקר הנוכחי נמצא כי ככל שנותן שירות מקבוצת מיעוט ייחס יותר כח ללקוח כך רמת האמפטיה שלו עלתה ובעקבותיה ירדה מידת הזיוף הרגשי ועלתה רמת האותנטיות הרגשית של נותן השירות.   עוד מצא המחקר כי מעמד קבוצת המיעוט הינו גורם מכריע בנושא זה, כלומר ייחוס כח כלפי לקוחות מקובצת הרוב משפיע על מאמציו/ה הרגשיים של נותן/ת השירות (זיוף רגשי ואותנטיות רגשית) באמצעות העלאת אמפטיה, הרבה יותר כשמדובר בנותני שירות המגיעים מסטטוס סוציואקונומי נמוך יותר . מרבית המחקרים בתחום השירות מתמקדים במתן שירות הניתן על ידי נותני שירות "צברים/יות" מקבוצת הרוב ללקוחות מקבוצות מיעוט. המחקר הנוכחי מציג זוית אחרת ביחסי שירות שבה נותני שירות מקבוצות מיעוט הינם במרכז העלילה. 

רפרנס מלא לפרסום:

Seger-Guttmann, T. and Amit, K. (2024). Minority service providers serving majority group customers: The relations between power attribution, empathy and emotional labor. Journal of Retailing and Consumer Services,80, pp:1-10.

קישור פעיל למאמר:

https://doi.org/10.1016/j.jretconser.2024.103905

חוקרים נוספים: עמרי לנדשפט

תיאור המחקר:

 מאמר זה מציג מערכת גידול המבוססת על הדפסה תלת מימדית, תאורת לדים (LEDs) ובקר מסוג Arduino. המאמר כולל את קבצי ההדפסה, קבצי וידאו של הוראות הרכבה, סכימת החיווט וקוד הפעלה.

ניתן להשתמש במערכת הגידול ובקוד המוצרף כדי לייצר צבעים ודפוסי אור שונים וכמו-כן בעוצמות ומשכי זמן משתנים (לדוגמא: אור לסירוגין). גדילת מיקרואצות במערכת נבדקה על ידי בחינת רעילות של יוני זהב על צמיחת האצה הצורנית Phaeodactylum tricornutum.

המטרה היא לספק כלי בעלות פיתוח נמוכה תוך שימוש בקוד פתוח לגידול מיקרואצות ואורגניזמים פוטוסינתטיים אחרים תחת מערכי מעבדה וניסויים שונים. היכולות של המערכת מציעות יישומים ייחודיים עבור מחקרים מעבדתים ותעשייתים.

רפרנס מלא לפרסום:

Landschaft, O., Wishkerman, A. (2024). FlaskLED: an additive manufacturing approach for low-cost illuminated culture flask bioreactors. J Appl Phycol . https://doi.org/10.1007/s10811-024-03260-8

 קישור פעיל למאמר:

https://doi.org/10.1007/s10811-024-03260-8

חוקרים נוספים:  נועם אל-על, יובל שניידמן, יונתן יעקובוביץ', גלעד בלנק

תיאור המחקר:

במאמר זה ניתחו החוקרים את השפעתה של הבינה המלאכותית, בדגש על אימון ושימוש במודלי LLM על צריכת מים בעולם. בינה מלאכותית דורשת ביצוע חישובים מורכבים (הן לאימון והן לשימוש במודלים). חישובים אלה מתבצעים בחוות מחשבים אשר דורשות כמויות אדירות של אנרגיה. בנוסף, חישובים אלה מביאים להתחממות ניכרת אשר עלולה לסכן את המעבדים, ולכן נדרשת פעילות קירור משמעותית.  כיום מרבית הקירור מתבצע באמצעות הזרמת מים במערכות סגורות, אך במהלך התהליך רבים מהמים מתאדים או סופחים מלחים, כך שבסופו של דבר הפעלה של בינה מלאכותית גם גורמת לצריכת כמויות משמעותיות של מים. המחקר מציג את הבעיה ההולכת ומחריפה אך גם דרכים להתמודדות איתה ולמזעור ההשפעה.

אל-על נ, שניידמן י, יעקובוביץ' י, בלנק ג', ברנט-יצחקי ז. (2024). יותר בינה, פחות מים: ההשפעה של הבינה המלאכותית על ניצול משאבי מים. אקולוגיה וסביבה 15(4).

 קישור פעיל למאמר: 

https://magazine.isees.org.il/?p=59555

חוקרים נוספים: דר' דרור צוראל, פרד ארזואן (המשרד להגנת הסביבה)

תוכנית "חוף נקי" של ישראל, אשר נועדה להתמודד עם בעיית הפסולת בחופים שאינם מנוהלים ואינם שייכים לרשויות המקומיות, פועלת מאז 2005. עיקרה של התוכנית הוא במימון ממשלתי לרשויות המקומיות על בסיס ביצועיהן, אשר נמדדים על בסיס חודשי באמצעות פקחי חופים. מחקר זה ניתח נתונים שהצטברו במשך 18 שנים כדי להעריך את הצלחת התוכנית ולבחון את הגורמים שהשפיעו על הצלחתה או כישלונה ברמת החוף וברמת הרשות המקומית. הממצאים מצביעים על כך שהתוכנית הייתה מוצלחת יותר בשנותיה הראשונות, במיוחד ברשויות שבהן אחוז גבוה של חופים מנוהלים, זאת בשל תשתית ניקיון קיימת שהורחבה לחופים הלא מנוהלים. שינוי במדיניות המימון תרם להצלחה גם ברשויות עם אחוז נמוך של חופים מנוהלים. עם זאת, נמצא כי הצלחת התוכנית הובילה להידרדרות מצבם של מספר חופים שאינם תחת אחריות רשויות מקומיות, בשל נדידת פעילויות מזהמות – כגון קמפינג ממושך ומסיבות חוף – אל חופים אלה, זאת עקב הגבלות שהוטלו על החופים הנקיים.

 ציטוט מלא: 

Dror Zurel, Fred Arzoine, Zohar Barnett-Itzhaki, Assessing the effectiveness of 18 years of Israel’s “Clean Coast” program (2025) Marine Policy,  176, 106655.

 DOI:

https://doi.org/10.1016/j.marpol.2025.106655

חוקרים נוספים: דר' דרור צוראל, פרד ארזואן (המשרד להגנת הסביבה)

תוכנית "חוף נקי", שהחלה ב-2005 ביוזמת המשרד להגנת הסביבה, נועדה להתמודד עם בעיית פסולת בחופי ישראל, הפסולת מצטברת בעקבות פעילות פנאי, תחבורה ימית, דיג, וניקוז עירוני. במחקר זה נעשתה אנאליזה של דפוסי הפסולת לאורך 18 השנים בהן פועלת התכנית. בתחילה, רק חופים מוכרזים טופלו, אך עם הזמן הורחבה התוכנית לחופים פתוחים ולא מנוהלים, תוך שימוש במדד ניקיון להערכת מצבם וחלוקת מימון בהתאם. שינוי מדיניות ב-2015 איפשר גם לרשויות עם פחות חופים מוכרזים לשמור על ניקיון החופים, והביא לשיפור משמעותי. עם זאת, התגלו גם בעיות, כמו החמרת מצב בחופים לא מנוהלים הצמודים לתשתיות ימיות או גבולות המדינה, ככל הנראה בשל נדידת פעילויות מזהמות. התוכנית נחשבת חדשנית ויעילה, אך דורשת המשך פיקוח, השקעה בניקוז עירוני, ושילוב אמצעים טכנולוגיים. בנוסף, יש להמשיך ולצמצם את ייצור הפסולת במקור, כפתרון יסודי ומשלים לניקוי החופים.

ציטוט:

 צוראל ד, ברנט-יצחקי ז וארזואן פ. .2025 18 שנים לתוכנית "חוף נקי" של המשרד להגנת הסביבה בישראל: הצלחות, אתגרים והשלכות. אקולוגיה וסביבה 16(1).

קישור:

https://magazine.isees.org.il/?p=59967

חוקרות נוספות: שחר מאיר, יובל רוזוליו ונוי טל מהמרכז האקדמי רופין, ובלה בן דוד מאיגוד ערים.

תיאור המחקר:

המאמר עוסק בהערכה של יעילות טכנולוגיות להפחתת זיהום אוויר מתחנות כוח המופעלות על פחם בישראל. המטרה הייתה לבחון את השפעת מערכות וסולקנים להפחתת פליטת מזהמים, על איכות האוויר באזור תחנת הכח "אורות רבין" בחדרה. ניתוח הנתונים הראה ירידה משמעותית ברמות המזהמים כמו תחמוצות חנקן (NOx), תחמוצת חנקן (NO2) וחמצן גופרתי (SO2) לאחר התקנת המערכות. הירידה הייתה בולטת יותר בקיץ מאשר בחורף, מה שמעיד על השפעת הגורמים המטרילוגיים כמו כיוון הרוח והמרחק מתחנת הכוח. ב86.7% מההשוואות שנעשו בין הנתונים לפני ואחרי התקנת המערכות, נמצאה ירידה משמעותית ברמות המזהמים.

המאמר מציין כי למרות שמערכות ההפחתה הצליחו להוריד את רמות המזהמים באופן מובהק, תחנות כוח המופעלות על פחם עדיין תורמות באופן משמעותי לזיהום האוויר. המאמר ממליץ להמשיך לשלב בין מעבר לדלקים נקיים כמו גז טבעי ומקורות אנרגיה מתחדשים, עם קידום טכנולוגיות להפחתת זיהום, כדי לשפר את איכות האוויר והבריאות הציבורית.

ציטוט מלא:

Barnett-Itzhaki, Z., Meir, S., Rozolio, Y., Noy, A., & Ben-David, B. (2025). Evaluating the Effectiveness of Abatement Technologies in Reducing Air Pollution from Power Plants. Integrated Environmental Assessment and Management, vjaf036.

קישור:

https://doi.org/10.1093/inteam/vjaf036

חוקרת נוספת: פרופ' רודולה טסיוטצו (אוניברסיטת מקדוניה, יוון)

תיאור המחקר:

נדיבות ממלאת תפקיד מכריע בטיפול באי-שוויון כלכלי וחברתי עוֹלָמִי. מחקר נדיבות זכה לתשומת לב מדיסציפלינות שונות: חברתיות, כלכליות שיווקיות ועוד. עם זאת, עד כה, ננקטה גישה חלקית לחקר נדיבות, תוך התמקדות באחת מנקודות המבט: באדם המבצע את אקט הנדיבות או בנימען לאקט זה. מתוך מטרה למלא את הפער הזה, במרכז המחקר הנוכחי עומדת גישה קונספטואלית המבוססת על סקירת ספרות מקיפה על מושג הנדיבות בעסקים. במסגרת המחקר פותחה מסגרת קונספטואלית אקולוגית להבנה מעמיקה של מושג הנדיבות (GEF), במסגרתה נותחו האינטראקציות וההשפעות של השחקנים השונים בזירה העסקית של אקט הנדיבות (בעלי עניין,תורמים ופילנטרופים , מנהלים,עובדים ולקוחות), תוצאותיהם ברמות מערכות אקולגיות שונות (מיקרו,מאזו ומאקרו). המעברים בין רמות אקולוגיות אלו יוצרים הבנה מעמיקה של הדינאמיקה שבה מטופחת נדיבות כפעולה אישית מעוררת השראה בקהילה העסקית ובכלל. הבנת יחסי הגומלין בין השחקנים השונים בזירה העסקית חיונית לפיתוח אסטרטגיות יעילות לקידום נדיבות בכל מערכת אקולוגית. מודל הGEF שפותח כאן תורם לספרות המחקרית בתחומי השיווק, שירות ועסקים ללא מטרות רווח באמצעות הפחתת העמימות המושגית ומתן בסיס תיאורטי המאפשר אופרציונליזציה של נדיבות בעסקים.

:רפרנס מלא לפרסום

Tsiotsou, R. H., & Seger-Guttmann, T. (2025). The generosity ecosystem framework (GEF): a comprehensive approach to giving. International Review on Public and Nonprofit Marketing, 1-27.

https://doi.org/10.1007/s12208-025-00435-y

חוקרים נוספים: ד"ר ורד ניר, ד"ר עדי קליין (בית החולים הלל יפה)

סטודנטים מהמרכז האקדמי רופין שהיו מעורבים במחקר: שיר טולדנו, אלמוג קלנר, אופיר ביטון

תיאור המחקר: 

המאמר עוסק בפיתוח מודלים מבוססי למידת מכונה לחיזוי אשפוזים של ילדים בשל תסמינים נשימתיים, על סמך נתונים דמוגרפיים, נתוני זיהום אוויר ולחות יחסית. המחקר מבוסס על ניתוח רטרוספקטיבי של כ-2500 מקרים של ילדים שהגיעו למיון בבית החולים הלל יפה בשנים 2016–2017. נמצא קשר מובהק בין ימים עם אירועי זיהום אוויר חריג לבין עלייה במספר הפניות למיון. כמו כן נמצא קשר בין אשפוזי הילדים לבין חשיפתם לזיהום אוויר וכן לרמות נמוכות של לחות. המודלים שפותחו נמצאו אמינים ובעלי רמות דיוק גבוהות והראו כי אחוזי הלחות, הטמפרטורה וחשיפה לתחמוצות גופרית ולתחמוצות חנקן תרמו באופן משמעותי לניבויים. ממצאי המחקר מדגישים את תרומת גורמים סביבתיים לבריאות הילדים, ואת הפוטנציאל לשימוש במודלים אלו לתכנון משאבים רפואיים ולהתערבויות מונעות.

ציטוט מלא:

Barnett-Itzhaki Z, Nir V, Kellner A, Biton S, Toledano S, Klein A. Machine Learning Models for Predicting Pediatric Hospitalizations Due to Air Pollution and Humidity: A Retrospective Study. Pediatric Pulmonology, 2025; 60:e71106

https://doi.org/10.1002/ppul.71106

חוקרת נוספת: דר' גל חגית רומנו קרסו (תל חי)

תיאור המחקר:

המחקר בחן את הקשר בין חשיפה כרונית לאוזון קרקעי לבין שיעורי התחלואה בסוכרת מסוג 2 (T2D) בישראל. החוקרים ניתחו נתונים מ-81 רשויות מקומיות שמונות מעל 20,000 תושבים, תוך התחשבות במדדים סוציו-אקונומיים של התושבים. נמצא כי רמת חשיפה גבוהה לאוזון נקשרה לעלייה בשיעורי התחלואה בסוכרת מסוג 2 – הן באוכלוסייה הכללית והן בקרב בני 45 ומעלה. ממצאים אלו נותרו מובהקים גם לאחר ריבוד משתני רקע סוציו-אקונומיים, והם מעידים על הקשר בין חשיפה לזיהום האוויר לסיכון לתחלואה בסוכרת מסוג 2. המחקר מדגיש את הסיכון הבריאותי הגלום בחשיפה לאוזון ומציע כי מדיניות לצמצום רמות האוזון באוויר עשויה לתרום להפחתת שיעורי הסוכרת באוכלוסייה, במיוחד בקרב אוכלוסיות מוחלשות. החוקרים קוראים לקובעי מדיניות לנקוט בגישה הוליסטית להפחתת זיהום אוויר, הכוללת מעבר לאנרגיה מתחדשת, עידוד תחבורה ציבורית ורכב חשמלי, והרחבת אזורים ירוקים בערים. ממצאי המחקר תורמים להבנה של הקשרים בין סביבה, חברה ובריאות, ומדגישים את חשיבות השילוב בין מדדים סביבתיים וחברתיים בתכנון מדיניות בריאות ציבורית.

ציטוט מלא:

​Levi, A.; Carasso Romano, G.H.; Barnett-Itzhaki, Z. Ground-Level Ozone Exposure and Type 2 Diabetes Incidence: An Ecological Study of Environmental and Social Determinants. Atmosphere 2025, 16, 528.

https://doi.org/10.3390/atmos16050528

תיאור המחקר:

מאמר סקירה זה סקר מאות של מאמרים, מחקרים, ופרסומים על אודות היבטים סביבתיים בקמפוסים ירוקים ומקיימים. המאמר מתמקד במספר היבטים: אנרגיה ופליטות גזי חממה (GHG): אסטרטגיות להפחתת צריכת האנרגיה ופליטות גזי חממה, כולל תכנון מבנים חסכוניים באנרגיה ושילוב מקורות אנרגיה מתחדשים. ניהול מים ונגר עילי: פרקטיקות לניהול מים בר-קיימא, כגון חיסכון במים, אגירת מי גשמים וניהול נגר עילי. ניהול פסולת: יוזמות להפחתת ייצור פסולת ולהעלאת שיעורי המחזור. מבנים ירוקים: תכנון, בנייה ותפעול של מבנים סביבתיים בני-קיימא. מעבדות ירוקות: אסטרטגיות לצמצום טביעת הרגל הסביבתית של מעבדות מדעיות. גינון אקולוגי: שיטות גינון מקיימות סביבתית, המפחיתות את הפגיעה במערכת האקולוגית ומקדמות מגוון ביולוגי. המאמר מתמקד באתגרים בכל אחד מהתחומים הללו ומכיל המלצות למימושם.

Barnett-Itzhaki, Z., Tifferet, S., Berkowic, D., Arviv, T., Daya, A., Carasso Romano, G.H., and Levi, A. (2025). Strategies and challenges for green campuses. Frontiers in Sustainable Cities, 7:1469274.

https://doi.org/10.3389/frsc.2025.1469274

תיאור המחקר:

מאמר סקירה זה סקר מאות מאמרים, מחקרים, ויוזמות העוסקים בתחומי החינוך, הבריאות הפיזית והנפשית, הכלכלה, הקיימות החברתית והתחבורה. מטרות הסקירה היו לזהות חסמים עיקריים המונעים יישום אפקטיבי של מדיניות קיימות במוסדות אקדמיים, לבחון מדדים וכלים להערכת יעילות היוזמות ולהציע המלצות מרכזיות לקידום קיימות באקדמיה. יישום ההמלצות המוצגות במאמר עשוי לאפשר למוסדות להשכלה גבוהה לבנות קהילות עמידות ובנות קיימא, ולהוות מודל לחיקוי לשינוי רחב היקף בחברה כולה.

Barnett-Itzhaki, Z., Tiferet, S., Etstein, Y., Gefen, I., Ravid, O., Barokas, G., Vilnai-Yavetz, I., Carasso Romano G.H. & Levi, A. (2025). A holistic approach to sustainability in higher education institutes: Social, economic, educational, and mobility perspectives. Frontiers in Education, 10, 1588223).

https://doi.org/10.3389/feduc.2025.1588223