עמיתי מחקר

ד"ר ט​​​ניה ווינובה

בעלת תואר שני ותואר שלישי מהמחלקה  לתרגום וחקר התרגום באוניברסיטת בר-אילן. מתרגמת ומתורגמנית בכנסים ובוועידות, מלמדת במחלקה לתרגום וחקר התרגום ובתוכנית לתרגום שפת סימנים באוניברסיטת בר-אילן ובתוכנית ללימודי תרגום במכללת בית ברל, ומכשירה מתורגמנים בשירותי בריאות, רווחה ובבתי המשפט. חברה-מייסדת של הקואליציה להנגשה לשונית בישראל. חוקרת ייצוגים עצמיים של מתרגמים ומתורגמנים בהקשרים רבי תרבויות. במסגרת העמיתות במכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין, עוסקת בקשרי גומלין בין תרגום להגירה, ובוחנת כיצד חוויית ההגירה מעצבת מתורגמנות כפרקטיקה מקצועית וסוציו-תרבותית, וכיצד במקביל גם פרקטיקת המתורגמנות מעצבת את ההגירה. בחינת התופעות במובנן המילולי ובחינת קשרי הגומלין ביניהן, יכולות להוות בסיס מוצק לבחינת התרגום וההגירה במובנם המטפורי. מקרה המבחן של המחקר הוא מתורגמנים-מהגרים דוברי רוסית בישראל.​

 

פרופסור אריאלה קיסר

דמוגרפית, חוקרת בטריניטי קולג', קונטיקט (ארה״ב). זוכת פרס סקלאר על תרומתה הייחודית למחקר במדעי היהדות (2021). יחד עם פרופ' בארי קוסמין, היא הקימה את המכון לחקר החילוניות והשתתפה במחקרים רבים בארה״ב, קנדה, אירופה וישראל. תחומי התמחותה הם חקר דת וחילוניות ועריכת סקרים כמותיים ואיכותניים. אחד מנושאי מחקריה הוא הבניית הזהות היהודית מגיל הנעורים ועד הבגרות. פרופ' קיסר פרסמה ספרים ומאמרים רבים ומרצה מוערכת בכנסים בינלאומיים. בין ספריה ניתן למצוא את "Religion in a Free Market" ו-"Jewish Children and Adolescents".
פרופ' קיסר נולדה וגדלה בירושלים, שם גם סיימה את עבודת הדוקטורט שלה על 'הדמוגרפיה של הקיבוץ' באוניברסיטה העברית.
                   

ד"ר פרלה אייזנקנג-קנה

ארגנטינאית-ישראלית המתגוררת במקסיקו. בוגרת תואר ראשון בסוציולוגיה מאוניברסיטת בואנוס איירס (UBA), תואר שני במדע המדינה מהאוניברסיטה העברית בירושלים (HUJI), ובוגרת תואר שלישי במדע המדינה והחברה בהתמחות בסוציולוגיה מהאוניברסיטה הלאומית במקסיקו (UNAM). 
עבודת הדוקטורט שלה עסקה בחיים הטרנס-לאומיים של הישראלים במקסיקו. בשנים האחרונות היא עוסקת בחקר הפזורה הישראלית, החיים הטרנס-לאומיים, בגיבוש זהותו של המהגר, ובהתגבשות ״המרחב החברתי הטרנס-לאומי הישראלי״ (The Israeli Transnational Social Space).

מחקריה מושתתים על מסגרת רעיונית הכוללת את לימודי התפוצות (Diaspora Studies), יחסי מדינה-תפוצה  (State-Diaspora Relations) , הפרספקטיבה הטרנס-לאומית ומדעי היהדות העכשווית  (Contemporary Jewry    במטרה לתרום לסדר היום המחקרי הנובע מעבודה בין-תחומית.

פרלה פרסמה מספר מאמרים הן באנגלית והן בספרדית, בכתבי עת בינלאומיים כגון Contemporary Jewry, Revista Mexicana De Ciencias Políticas Y Sociales, Latin American Jewish Studies, Hagira – Israel Journal of Migration 

היא חוקרת עצמאית ומרצה באוניברסיטת הבראיקה במקסיקו.

 

​ד"ר שי טגנר

שי טגנר הוא היסטוריון הפועל בצומת שבין חקר הגירה, פליטים ולימודי ישראל, בדגש על שאלות של זהויות לאומיות וקולקטיביות. הוא בוגר תואר שלישי כפול ממכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות באוניברסיטת בן גוריון שבנגב והמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת רומא טרה באיטליה. עבודת הדוקטורט שלו ניתחה את התפתחותו של משטר המקלט הישראלי בין השנים  1948-2022 ויחסי הגומלין בין פליטות לזהות לאומית בישראל. מחקרו הנוכחי במכון להגירה ושילוב חברתי מתמקד בפליט כארכיטיפ בתרבות הישראלית ובנפשה הקולקטיבית. בנוסף, שי חוקר את משבר הליברליזם-שמרנות הנוכחי בחברות מקוטבות חברתית, תרבותית ופוליטית, בדגש על ישראל. זאת במסגרת תמת אתגר החיים המשותפים, אותה מובילים פרופ׳ ניסים מזרחי וד״ר אילון שוורץ במכון ון ליר בירושלים ומכון שחרית.

לשי תואר ראשון בקולנוע והיסטוריה מאוניברסיטת ת״א ותואר שני בהיסטוריה ויחסים בינלאומיים מאוניברסיטת רומא טרה. בנוסף לעבודתו המחקרית שי הוא מנחה קבוצות בגישה אינטגרטיבית. הוא משלב בין עבודתו האקדמית לפעילות ציבורית, בין השאר בהנחיית קבוצות עבודה ודיאלוג בנושא הגירה ומשבר הקיטוב.​

פרופסור אניה טיומקינה

פרופ' טיומקינה היא ראש קתדרה לבריאות ציבור ומגדר באוניברסיטה האירופית בסנט פטרסבורג. תחומי מחקריה הם סוציולוגיה של בריאות, סוציולוגיה פוליטית, לימודי מגדר ומיניות, הגירה ובריאות. היא  פרסמה ארבעה ספרים (שניים בשיתוף) ולמעלה ממאה מאמרים אקדמיים. במהלך העשור האחרון עסקה במחקר אתנוגרפי על מוסדות מיילדות ומקצוע רפואה. בשנת 2023 פורסמה מונוגרפיה על תוצאות הפרויקט (Pregnancy and Birth in Russia The Struggle for "Good Care") בהוצאת Routledge. קישור לספר>>

 

ד''ר דמיטרי סקולסקי

דמיטרי סקולסקי הוא סוציולוג המשלב מחקר יישומי ואקדמי. במסגרת המחקר היישומי, עיסוקו העיקרי—הערכה מעצבת בחינוך, בייחוד החינוך הבלתי פורמאלי. בין השאר, דמיטרי מרכז את תחום ההערכה במדעטק-המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל. מחקרו האקדמי נוגע ללימודי רוסיה. ספציפית, דמיטרי מבקש לחקור כיצד מקומה המרכזי של ההיסטוריה הלאומית בשיח הפטריוטי של רוסיה גורם למשטר הרוסי להיות אגרסיבי כלפי חוץ ורפרסיבי—כלפי פנים.

במסגרת העמיתות במכון, דמיטרי מעוניין לערוך מחקר השוואתי של המאפיינים החברתיים והתרבותיים של קבוצות עולים מרוסיה ואוקראינה שהגיעו לארץ לאור המלחמה. כחלק חשוב מהמחקר, תיבחן הרלוונטיות של המושג "פוסט-סובייטי" הקונספט אנליטי וכקטגוריה רפלקסיבית דרכה המהגרים תופסים את עצמם. תרומת המחקר צפויה להיות הן בתחום חקר ההגירה לישראל והן בתחום לימודי מזרח אירופה. 

​​

ד''ר אליס גאיה

אליס גאיה היא אנתרופולוגית עצמאית, סיימה בהצטיינות תואר ראשון במדעי החברה והרוח באוניברסיטה הפתוחה. בוגרת תואר שני במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה  באוניברסיטת תל אביב. את התזה שכותרתה: "מולדת שבה לא נולדנו: אתנוגרפיה בקרב הקהילה הדרום סודנית בישראל" כתבה על חווית ההגירה של חברים בקהילת מבקשי המקלט שחיו בישראל, בהנחיית פרופ' אדריאנה קמפ.
עבודת הדוקטורט  של אליס עסקה בתהליכי הבניית זהות בקרב משפחות מעורבות בחברות קונפליקטואליות: המקרה של משפחות ערביות-יהודיות בישראל. עבודה זו נעשתה בהנחיית פרופ' יעקב גארב באוניברסיטת בן גוריון. אליס הייתה חברה בתוכנית הדוקטורנטים של קרן אייסף ובשנת 2019 זכתה בפרס על עבודתה המחקרית מטעם מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום באוניברסיטת תל אביב.

במקביל לעבודתה האקדמית אליס השתתפה בתוכניות שונות שמטרתן לקדם שוויון בישראל, למשל כעמיתה בתוכנית אברט לצדק חברתי. אליס היא אקטיביסטית ופעילה חברתית בארגונים שונים בחברה האזרחית.

 
במסגרת העמיתות במכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין, אליס עובדת על מחקר שעוסק בחוויית ההגירה של נשים שעזבו עם ילדיהן לחו"ל בעקבות המלחמה שהחלה ב7 באוקטובר 2023.​

 

ד"ר שרון רמר ביאל

ד"ר שרון רמר ביאל עוסקת מזה כשני עשורים במצבי חיים סיפיים בכלים מעולם המחקר, הטיפול והיצירה. כחוקרת היא משלבת בין תחומי הדעת של הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה, חקר התקשורת והטיפול באומנות. פרספקטיבות אלו באות לידי ביטוי גם ביצירותיה כאמנית רב-תחומית וכמשוררת. בעבודה באקדמיה היא משמשת ראש מסלול הייעוץ הפרטני למשפחות, בתוכנית לתואר שני בלימודי משפחה, במכללה האקדמית תל-אביב יפו.

אחד מתחומי המחקר אותם פיתחה בתקופה של מגפת הקורונה הוא העניין בהגירת עבודה בסיעוד, עם התמקדות ביחסי עם מעסיקים ומשפחותיהם, וכן יחסים במשפחות טרנס-לאומיות, בדגש על אמהות וזוגיות ממרחק. כשפרצה המגפה שימשה שרון כמטפלת באומנות במרכז יום, וטיפלה בין היתר באנשים שחיים עם דמנציה. מדיניות הריחוק החברתי סגרה את האוכלוסייה הזקנה בבית, ועמה את מהגרות העבודה המטפלות בהם. שרון יזמה בהתנדבות קבוצת תמיכה באמנות לאותן מטפלות, במתכונת מקוונת, שפעלה במהלך עשרה חודשים. תהליך זה ליוותה שרון במחקר אתנוגרפי שהניב פרסומים אקדמיים וכן ספר שירה. ספר השירה  "הם קוראים לי עובדת זרה" פותח אשנב  בפני הקהל הרחב את עולמן הנסתר של מהגרות עבודה מהפיליפינים שמטפלות באנשים זקנים עם דמנציה, שנגלה בפניה כאשת מקצוע. השירים חושפים את מי שסובלות משוליות מרובה על רקע מגדרי, אתני ואזרחי, ומציגים חוויית חיים רצופת מתחים וסתירות בין ציפיות ומחויבויות שהן מנת חלקן כנשים, מהגרות עבודה, מפרנסות משפחה, מטפלות סיעודיות ו'מעין בנות משפחה' למעסיקיהן המתחלפים.

אירועי ה- 7 באוקטובר לא פסחו על מהגרי עבודה בישראל והם נכללים בשיח התקשורתי שעוסק בהשלכות המלחמה. כעמיתה במכון חוקרת שרון כיצד משקף שיח זה את מעמדם של מהגרי העבודה בישראל, ואיך הוא תורם להבניית מעמד זה. הרעיון למחקר זה עלה מתוך יומן מלחמה אותו היא רוקמת, והינו תגובה אמנותית שלה לדימויים חדשותיים שעוסקים בהיבטים השונים של המלחמה שהפעילו אותה מבחינה רגשית. בין הדימויים שרקמה היתה שורה של תמונות שהתמקדו במהגרי.ות עבודה שהצילו את מעסיקהם.ן, כאלו שנרצחו, נחטפו לעזה וגם מי ששבו בעסקה. עבודות אומנות אלה, כמו דימויים רבים נוספים שרקמה הוצגו במהלך החודשים האחרונים במספר תערוכות ומיועדים לתערוכות נוספות בארץ ובעולם. 

 

גב' ילנה ביריוקוב

גב' ילנה ביריוקוב עוסקת בתחום העלייה והקליטה בישראל מאז שנת 2002, ומביאה עמה ניסיון עשיר הן בניהול פרויקטים מגוונים והן בתפקידי ניהול בכירים, לרבות ניהול מחלקת הקליטה בעיריית שדרות (לשעבר). כיום משמשת כנציגת ישראל בברית העולמית של נשים דוברות רוסית, המאגדת פעילות מ-24 מדינות.

גב' ביריוקוב היא בוגרת תואר שני בהגירה ושילוב חברתי מהמרכז האקדמי רופין, ועלתה לישראל בעצמה בשנת 2000 – נתון המעניק לה נקודת מבט אישית ומעמיקה על אתגרי ההגירה והקליטה.

במהלך מבצע "חרבות ברזל", מילאה תפקיד מרכזי בליווי משפחות, גמלאים ועולים חדשים, ונטלה חלק פעיל בפינוי תושבים בעיר שדרות. פעילותה בשטח בתקופה זו חידדה את הבנתה באשר להשפעת מצבי חירום על תהליכי קליטה והשתלבות.

ילנה שומרת על זיקה הדוקה לעולם האקדמי, משתתפת באופן קבוע בימי עיון, כנסים וובינרים, ורואה חשיבות רבה בחיבור בין ידע מחקרי לניסיון מעשי בשדה ההגירה והקליטה.

 

עמיתי מחקר משנים קודמות​​

 

ד"ר י​בג​נ​​י קנייפל, Ph.D עובד סוציאלי

תחום המחקר המרכזי בו אני עוסק הוא הקשר בין הגירה, תרבות ובריאות הנפש, בעיקר בקרב עולי בריה"מ לשעבר בישראל. במסגרת המחקר והפרקטיקה שלי כעובד סוציאלי בתחום בריאות הנפש, אני מפתח התערבויות מותאמות תרבותית בעבודה עם מהגרים ובני משפחתם. עבודת הדוקטורט שלי עסקה בתפיסות ודרכי התמודדות של מהגרים מברית המועצות לשעבר המטפלים בבן משפחה עם מחלת נפש קשה.
המחקר שאני מבצע במכון להגירה ושילוב חברתי​, בשיתוף עם ד"ר רפאל יונגמן ופרופ' אפרת נטר, עוסק בנושא של אוריינות בבריאות הנפש  – ידע ועמדות כלפי הפרעות נפשיות, דפוסי פנייה לעזרה ושימוש בשירותי בריאות הנפש בקרב עולי ברית המועצות לשעבר (בעיקר דור 1.5 ודור שני).

ד''ר אדריאן קרופניק

אדריאן קרופניק הוא בעל תואר דוקטור בהיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני בלימודי ישראל ולימודים בינלאומיים מאוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת טורקואטו דיטלה. הוא עבד כחוקר ומחנך באוניברסיטת פוטסדם, במרכז סלמה שטרן ובאוניברסיטה החופשית של ברלין. הוא היה חוקר בקרן מינרווה בגרמניה וכיום חוקר במרכז גולדשטיין גורן לחקר התפוצות ובמרכז מינרווה לזכויות אדם באוניברסיטת תל אביב. ספרו הראשון, Between Two Homelands: Argentine Migration to and from Israel, ראה אור בנובמבר 2023 בהוצאת Alabama University Press.

גב' ​דגנית סנקר-לנגה​

גב' דגנית סנקר-לנגה היא מנהלת ישראלית בנושאי קליטה, עלייה ושילוב חברתי.
החל משנת 2012 שימשה בתפקידי ניהול במשרד העלייה והקליטה, בהם מנהלת תחום קליטה וקהילה במחוז תל אביב והמרכז, סמנכ"לית עידוד עלייה ותושבים חוזרים (2017–2022) וממלאת מקום בחטיבת רשויות, ארגונים וקהילה (2019–2022). הייתה אחראית על סיוע בקליטה הראשונית של עולים בישראל וביצירת רצף הטיפול בעולה. הייתה שותפה להקמת חברת "אופק ישראלי" - פרויקט לאומי לעידוד עלייה (חל"צ בבעלות הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית העולמית). הייתה מנכ"לית משרד העלייה והקליטה מיוני 2022 ועד פברואר 2023. כמנכ"לית הובילה את מבצע עולים הביתה נוכח גל העלייה הגדול שהגיע בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה וקליטת הפליטים מאוקראינה בישראל כמו כן, עסקה בהמשך העלאתם של צאצאי יהודי אתיופיה במבצע צור ישראל.

בצה"ל שירתה כקצינה בתפקידי בניהול משאבי אנוש ותקציב, בין היתר כראש ענף תכנון ובקרה בזרוע היבשה, שבמסגרתו הובילה עבודות מטה, כמו הורדת גיל המשרתים ב​מילואים, פעילות תכנון ובקרה של תוכנית העבודה במערך משרתי קבע לוחמים, פיקוח על תקציב השכר בזרוע. השתחררה מצה"ל בדרגת סגן אלוף.

​סנקר־לנגה בעלת תואר ראשון בסוציולוגיה, כלכלה ומדע המדינה מאוניברסיטת בר-אילן  ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בוגרת המדרשה הלאומית למנהיגות, ממשל וניהול.

ד''ר עמיר ע​​קיבא סגל

בעל תואר שלישי בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה מהאוניבריסה העברית,  חוקר הגירה טרנסנשיונלית לישראל מצפון אמריקה . במהלך הדוקטורט קיבל את מלגות מכון לוי אשכול ומרכז שיין. בנוסף חוקר שירה פוליטית ופרסם את הספר "שירת מחאה בישראל" (הוצאת נובמבר, 2023) כמו כן, פרסם עד כה שלושה ספרי שירה ורומן. 

במחקר הדוקטורט,  בהנחיית ד''ר ג'ושוע  ​גצקו, בחן את המפגש של מהגרים טרנלאומיים עם מקום העבודה. המחקר נעשה על ידי התמקדות בקבוצת המהגרים היהודים מצפון אמריקה לישראל והמעורבות שלהם בשלושה תחומי עיסוק: גיוס כספים, חברה אזרחית ימנית ובייסבול. מחקר זה בוחן כיצד חוויות של מהגרים טרנסלאומיים משתנות לפי תחומי העיסוק השונים אותם הם בוחרים, ואת ההשפעה שיש להם במקומות העבודה ותחומי העיסוק. המשך המחקר של עמיר הוא בנושאי העברת רעיונות בין מדינות על ידי ובעזרת מהגרים, וכן האופנים בהם מהגרים (ובעיקר עולים) משתייכים לקהילה וכיצד הם מבנים זהות טראנס-לאומית ומקיימים פעילויות טראנס-לאומיות. מחקר זה מאפשר מבט והבנה של הגירה מודרנית, וכן של תפיסת מדינה בעולם של הגירה טראנס-לאומית.

ד"ר​​ א​לעזר בן לולו

משתלם פוסט דוקטורנט במרכז כץ למחקרי יהדות מתקדמים באוניברסיטת פנסילבניה, ובאוניברסיטה הפתוחה. הוא משמש גם עמית מחקר במרכז עזריאלי ללימודי ישראל (מעל"י) במכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות שבאוניברסיטת בן גוריון בנגב. מחקרו של אלעזר עוסק בהצטלבות בין יהדות לבין מגדר ומיניות. בימים אלו, הוא עמל על שני מחקרים: אתנוגרפיה השוואתית של טקסי מעגל חיים בקרב משפחות יהודיות להט"ביות אמריקניות וישראליות; מחקר זה זכה בפרס ללימודי מגדר ויהדות מטעם אוני' ברנדייסHadassah-Brandeis Institute Research Award 2021. מחקרו בתמיכת המכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין, מוקדש להגירה קווירית-יהודית לישראל. העולים החדשים מאתגרים את השיח הדתי המקומי, המושתת על יסודות הלכתיים, וממקמים קהילת הלהט"ב כחוצה גבולות ולאומים. את כתיבת המחקר מלווה פרופ' אפרת בן זאב. את עבודת הדוקטורט שלו ("מגדר, תפילה והכרה בקהילות רפורמיות בישראל") הוא כתב במחלקה לסוציולוגיה אנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון בהנחייתו של פרופ' ג'קי פלדמן. עבודה זו זיכתה אותו בפרס היוקרתי ללימודי יהדות מטעם אוני' קולומביה ופורדהםBaron New Voices in Jewish Studies Award, Institute for Israel and Jewish Studies at Columbia University and the center for Jewish Studies at Fordham University. לצד פעילותו המחקרית, אלעזר הוא עיתונאי, עורך ומגיש בגלי צה"ל סדרת תוכניות המוקדשות לחקר סוגיות חברתיות ותרבותיות בישראל. להאזנה לתוכניו, לחצו כאן.

ד"ר יעל​​​ גורד​ון

תואר ראשון B.A. 2003-2006, מדעי ההתנהגות, אוניברסיטת בן גוריון, באר שבע. תואר שני M.F.A. 2010-2015, קולנוע וטלוויזיה, אוניברסיטת תל אביב. תואר שלישי 2021 PhD , University of Southampton, UK. תחומי מחקר: פליטים ומהגרים אחרים בקולנוע, ילדים ומתבגרים בקולנוע, המפגש עם האחר, גישה פנומנולוגית, גישה פסיכואנליטית, ​קולנוע אירופאי. עבודת הדוקטור שלי בוחנת את ייצוג המתבגר הפליט בקולנוע אירופאי בין השנים 2009-2016. העבודה בנויה משלושה פרקים, הבוחנים סרטים שונים משלוש מדינות שונות ומשלושה ז'אנרים שונים. היא בודקת כיצד משתקפת דמותו של הפליט המתבגר, ואת השינוי שמעורר המפגש בין המקומי לאחר. נבחנת היכולת של קולנוע לייצר שינוי ולעורר שיח שונה סביב קבלת האחר והמחקר ​מתמקד בחיפוש אחר הדומה בין שני הצדדים. כותרת המחקר במסגרת המכון: שינויי עמדות כלפי פליטים בבריטניה בעקבות צפייה בסדרת טלוויזיה קומית את המחקר מלווה פרופ' רבקה רייכמן.

 

ד"ר עו"ד​​ יו​​​​סי ברדא

עו"ד יוסי ברדא (LL.B., LL.M) הוא עמית מחקר במכון להגירה ולשילוב חברתי במרכז האקדמי רופין ובבית-הספר למשפטים במכללה האקדמית צפת ודוקטורנט למשפטים באוניברסיטת בר אילן. עו"ד ברדא סיים את התואר הראשון ואת התואר השני במשפטים בהצטיינות ומשמש בשנים האחרונות כעוזר הוראה וכמתרגל בקורסים שונים באוניברסיטת בר-אילן ובמכללה האקדמית נתניה וכן כמרצה במסגרות שונות. עו"ד ברדא הינו בוגר תכנית "120" של מכון שחרית, בוגר תכנית הדוקטורנטים בתכנית לאומיות ליברלית של מרכז בגין, בוגר תכנית הל"ב לסיוע משפטי בתחום ההוצאה לפועל ובוגר תכנית הידברות באוניברסיטת בר אילן. מחקרו האינטרדיסציפלינרי של עו"ד ברדא עוסק במעמדם של ילדי הזרים בראי טובת הילד ומשלב ניתוח מתחום המשפט (דיני הגירה, משפט חוקתי, משפט בינלאומי, משפט השוואתי ומשפט מנהלי) עם ניתוח מחקרים ותיאוריות מתחום הפסיכולוגיה החינוכית. לצורך מחקרו זה זכה עו"ד ברדא במלגה מקרן זילברגר של עיריית תל אביב-יפו. עו"ד ברדא שימש כמשפטן בתפקידים שונים, הוא פעיל בזירה הציבורית, והוא בקיא בסוגיות משפטיות בתחום המוניציפאלי.