מחקרים בנושא מבקשי מקלט ופליטים

​תקציר

מאמר זה מתמקד בטקסי אבלות של מבקשי מקלט אריתראים בישראל אשר נערכו בגינות ציבוריות בדרום תל אביב בין השנים 2008-2014. המאמר מתמקד בחשיפת המבנים החברתיים והפוליטיים של הפזורה האריתראית בארץ, כמו גם את מנגנון ההישרדות שלה לאור מעמדם המשפטי המורכב בישראל ותנאי המחייה הקשים בהם חיו. בעקבות הניתוח של וורבנר על פזורות כ"ישויות כאוטיות" ("Chaordic Entities"), ללא מכנה משותף אחד אשר מטפחות מנעד של מספר זהויות בו זמנית, מאמר זה מראה כיצד הכאוטיות מחזקת את יכולתה של הפזורה לשרוד ואף לשגשג בישראל, תוך אימוץ הלאומיות האריתראית ממרחקה בגולה.

המאמר מאיר באור חדש את האופן בו טקסים דתיים של קינה ואבלות במרחב הציבורי הפכו לזירת התנגשות של גיבוש זהויות בעקבות מאבקים ישראליים נגדם. העמידה העיקשת של מבקשי המקלט האריתראים על זכותם לקיים טקסים אלו מאפשרת לנו להאיר מנגנונים של כח המתירים הבעת עמדה ותביעת זכויות בסיסיות גם בתוך הקשר פוליטי –אזרחי מחליש ומדיר.  באמצעות הטקסים נגלים המנגנונים הייחודים באמצעותם קהילות חסרות זכויות של מבקשי מקלט מייצרות נראות והכרה במרחב הציבורי ואף מסייעים בהגדרה מחדש של זהותם הדתית הלאומית ואף החברתית. כך, מרחיב המאמר את התובנות הקיימות היום  על התפקיד של טקסים דתיים המתקיימים במרחבים ציבוריים בתהליכים המורכבים של עיצוב זהויות על-לאומיות. באמצעות חקר הטקסים חושף המחקר מבנים חברתיים ופוליטים הנחבאים בדרך כלל מהעין הציבורים .

בערים רב-תרבותיות רבות ברחבי העולם ישנה סובלנות המאפשרת לקבוצות תרבותיות שונות לנכס את המרחב הציבורי להנכחת זהותם התרבותית. בתל אביב הנכחה זו מורכבת בעיקר בשל היחס העויין של הממשל ושל חלק מהציבוריות הישראלית למבקשי מקלט. בעוד שיש סובלנות להנכחה של רב תרבותיות יהודית ולעיתים אף ערבית-ישראלית, סובלנות זו מסתיימת בהקשר של מבקשי המקלט. כך, לאחר שנים של מאבק של ישראלים יהודים תושבי השכונה ברצונם של האריתראים לא רק לגור בתל אביב אלא גם להיראות ולהישמע במרחב הציבורי הופסקו טקסי האבלות בהוראת העירייה.

המחקר מתמקד בפזורה האריתראית בישראל אך התובנות שלו תורמות לדיון המתקיים בנושא הגירה גלובלית, מאבקים של מהגרים על הזכות להיראות ולחגוג את זהותם במרחבים ציבוריים עירוניים כמו גם יכולתם לייצר מרחבים חדשים.

המחקר בוצע בכלי מחקר איכותניים ובכלל זה ראיונות עומק עם מבקשי מקלט אריתראים שהשתתפו בטקסים כמו גם עם אחרים וכן מאות שעות של תצפיות משתתפות בטקסי האבלות לאורך השנים. בנוסף התקיימו תצפיות משתתפות בזירות מאבק שהתחוללו בגינות במהלך הטקסים ולאחריהם.

מילות מפתח

מבקשי מקלט , אריתראים בישראל, דת והגירה. זהות מהגרים

Sabar Galia and Rotbard Adam (2015), "Eritrean asylum seekers' lament ceremonies in Israel as contested sites of identity formation,"   African Diaspora, Vol. 8 issue 2  pg: 147-173.

Abstract

The challenges facing social workers in addressing the migration crisis are myriad and complex. Against this background, the current article presents a case study on the response of Israeli social work to the asylum seekers, which allows us to identify gaps between the social work profession's global agenda and its implementation. The article examines how recent immigration policies have impacted Israeli social workers' responses to these challenges. Following a brief description of Israel's policies for controlling and limiting the entrance of asylum seekers to the country, the article offers insights into social workers' involvement in some of the main social services that aim to assist asylum seekers in Israel. Insights are also offered into the response of Israeli social workers to the community of asylum seekers, which focuses on individual needs and on urgent needs. Several explanations for these emphases was offers, noting that they may reflect a more general gap between repeated statements about the significance of human rights for the social work profession on the one hand, and the professional reality on the other hand. Finally, several strategies for social work in the community of asylum seekers and in society as a whole are recommended.

Key Words: Asylum seekers, International Social Work, migration crisis, social work policy

The British Journal of Social Work, Volume 49, Issue 8, December 2019, Pages 2283–2298, https://doi.org/10.1093/bjsw/bcy129