מחקרים בנושא: עולים חדשים

תקציר

​​​​ייצוגם של גברים ישראלים ממוצא אתיופי בתפקידים בכירים בחברות ממשלתיות, תאגידים ציבוריים ורשויות מקומיות הוא קטן ביחס לחלקם באוכלוסייה הכללית. למחקר זה שתי מטרות עיקריות: הראשונה, לבחון את דפוסי ההצלחה בדרך לתפקידים בכירים במגזר הציבורי בקרב גברים ישראלים ממוצא אתיופי; השנייה, להציע על סמך תובנות המחקר תשתית לבניית תוכניות פעולה לקידום מצוינות בשוק התעסוקה בקרב גברים ישראלים ממוצא אתיופי.  המחקר מבוסס על 33 ראיונות עומק וניתוח דוחות ונתונים סטטיסטים ומבקש לערער על התפיסה הרואה בהצלחה של מהגרים כהשתלבות (incorporation or integration). המחקר מתמקד בסוגיות של עליה, הצלחה, גבריות וזהות אתנית וממקד את השיח בפריזמה של מצויינות והצלחה. מחקר זה הוא חלק מפרויקט מחקרי רחב הבוחן הצלחה ומצוינות בסוגיות של עלייה והגירה בקרב קבוצות אתניות שונות.

לתקציר מנהלים לחצו כאן>

למחקר מלא לחצו כאן>

תקציר​​

המחקר הנוכחי מתמקד בתמונת מצב עדכנית של מסלולי לימוד בתיכון והישגים לימודיים בקרב תלמידי י"ב במקצועות הליבה (מתמטיקה, לשון ואנגלית), ובתחומי לימוד מדעיים הנחשבים יוקרתיים (פיזיקה, כימיה וביולוגיה). מטרת המחקר היא להציג תמונת מצב של ההישגים הלימודיים ושל מסלולי הלימוד היוקרתיים בתיכון, בסקטור היהודי, בין השנים 2019-2013. המחקר בוצע מנקודות מבט השוואתית (בין ישראלים ממוצא אתיופי לבין אלו שאינם ממוצא אתיופי), בין-דורית (דור ראשון מול דור שני) ומגדרית. מחקר זה הוא חלק מפרויקט מחקר רחב היקף בנוגע לעולים בני דורות שונים ומקבוצות אתניות שונות במערכת החינוך בישראל, שנערך במכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין. הנתונים במחקר זה מבוססים על שלושת קובצי הנתונים של משרד החינוך בין השנים 2019-2013: קובצי תלמידים, קובצי בגרויות וקובצי הציונים בבגרויות. 

מילות מפתח: אי-שוויון בחינוך, מקצועות מדעיים, הגירה/עלייה וחינוך, יוצאי אתיופיה.

למחקר המלא לחצו כאן 

לתקציר מנהלים לחצו כאן​​

​​​​תקציר​​

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את שיעורי הזכאות לבגרות בקרב שלוש הקבוצות של מהגרי  [עולי] המערב: דוברי אנגלית, ספרדית וצרפתית, בהשוואה לילידי ישראל מהדור השלישי בדגש על ההבדלים בין שני מהגרי הדור הראשון לדור השני. המחקר נערך על בסיס הנתונים של משרד החינוך. אוכלוסיית המחקר כללה 52,043 בוגרי י''ב מקבוצות אלו בשנת הלימודים תשע''א.

ממצאי המחקר מצביעים על כך שקיימת שונות בין שלוש הקבוצות, הן בנוגע לשיעורי הזכאות לבגרות, והן בנוגע לדפוסי ההבדלים בין שני הדורות. בדור הראשון בשלושת קבוצות המהגרים נמצאו שיעורי הזכאות לבגרות נמוכים יותר, בהשוואה לילידי ישראל מהדור השלישי, ואילו בדור השני התמונה השתנתה. שיעורי הזכאות לבגרות בקרב הדור השני של דוברי ספרדית - היו הגבוהים ביותר בהשוואה לכל הקבוצות, כולל ילידי ישראל מהדור השלישי. בעוד שבקרב דוברי ספרדית ודוברי צרפתית בדור השני, חלה עלייה בשיעורי הזכאות לבגרות, בהשוואה לדור הראשון, בקרב דוברי אנגלית, כמעט ולא קיים הבדל בין הדורות .

מגמות אלו מוסברות בעיקר על ידי כך, שקיים הבדל בדפוסי ההשתלבות בזרמי החינוך השונים בין שלוש קבוצות המהגרים: דוברי ספרדית ודוברי צרפתית נוטים יותר להשתלב בזרמי החינוך הממלכתיים, בעוד שדוברי אנגלית – בזרמי החינוך "האחר", שהינו ברובו החינוך החרדי. ממצאים אלה תואמים לגישת האסימילציה הסגמנטית. אולם בנוסף לגרסה הקלאסית של גישה זו, אשר טוענת כי הישגים לימודיים מושפעים בעיקר על ידי רלוונטיות של ההון האנושי של הוריהם, ממצאי המחקר מצביעים על אסימילציה סגמנטית דתית. על פי גישה זו השתייכות דתית אשר באה לידי ביטוי בסוג המוסד בו השתלב התלמיד עשויה להוות גורם מכריע בנוגע לשיעורי הזכאות לבגרות.

מילות מפתח: אי-שוויון בחינוך, אתניות, הגירה ומערכת החינוך בישראל.

​Chachashvili‐Bolotin, S., & Lissitsa, S. (2016). Enrollment in Religious Schools and the Educational Achievements of Children of High‐Skill Immigrants. International Migration Review, 1-26.

תק​​ציר

מחקרים בתחום ההגירה עסקו לאורך השנים בתופעת ההגירה חזרה (return migration) של מהגרים לארצות מוצאם (Zaiceva and Zimmermann, 2012 ). לתופעה זו נצפו השלכות שליליות לארץ החדשה בעיקר כאשר המהגרים העוזבים מיומנים ומשכילים ומצטרפים לתופעה רחבה יותר של "בריחת מוחות". מחקרים עדכניים בתחום מנסים להעריך את הגורמים המנבאים כוונות עזיבה של מהגרים חזרה לארץ מוצאם, מתוך הבנה שגם השיח בנושא העזיבה משמעותי ובעל השלכות (De Haas, Fokkema, 2011). 

המחקרים הבוחנים כוונות עזיבה של מהגרים מתמקדים בהגירה חזרה לארץ המוצא תוך התייחסות לתחושת הזהות והשייכות של המהגרים לארץ מוצאם (Anniste and Tammaru, 2014  .(Teo, חלק מהשיח העולה ממחקרים אלו מתקשר ל"מיתוס החזרה" הידוע גם כ"אשליית החזרה" (Guarnizo, 1997), לפיו גם אם מהגרים משולבים בהצלחה בארץ החדשה, הם עדיין חולמים שבסופו של דבר יחזרו לארץ מולדתם. מיתוס זה מספק למהגרים הסבר לגיטימי לקשרים הטרנס-לאומיים, החברתיים תרבותיים וכלכליים, שהם מתחזקים באופן תדיר עם ארץ המוצא שלהם (Cohen and Gold, 1997). המחקר הנוכחי מבקש לאתר את הגורמים המשפיעים על כוונות עזיבה של מהגרים את הארץ הקולטת, לא בהכרח מתוך כוונה לחזור לארץ מוצאם. לפיכך, הדגש במאמר הוא על תחושת הזהות והשייכות של המהגר לארץ החדשה. המחקר נשען על ההסבר הקלאסי לפיו מהגרים המשולבים פחות חברתית ותרבותית בארץ החדשה יהיו מעוניינים יותר לעזוב מאשר מהגרים משולבים.

המאמר מתמקד בכוונות העזיבה מישראל של צעירים-בוגרים (בני 25-40) שעלו לישראל מבריה"מ לשעבר בשנות ה90 כילדים (דור 1.5) או כבוגרים (דור ראשון), אשר להם יש ייצוג גבוה יחסית בקרב העוזבים את ישראל. 338 צעירים העונים לקריטריונים אלו מלאו סקר ובו מגוון שאלות סוציו דמוגרפיות לצד שאלות העוסקות בתחושות זהות והשתייכות לחברה הישראלית. נבחן מודל ניבוי באמצעות משוואות מבניות (SEM) הבוחן את ההשפעה של הזהויות, הישראלית והיהודית, על כוונת העזיבה מהארץ של צעירים ילידי בריה"מ לשעבר, תוך הבחנה דורית בין בני דור ראשון לבני דור 1.5 של מהגרים. ממצאי המחקר מצביעים כי בניגוד להשערת המחקר זהות ישראלית לא תרמה בצורה מובהקת לניבוי כוונות העזיבה של ישראל. נמצא כי תחושת הזהות היהודית ורמת הדתיות תרמו בצורה מובהקת להפחתת כוונות העזיבה את הארץ. את המאמר חותם דיון במורכבות הזהות המקומית, היהודית והישראלית, של המהגר בהקשר הישראלי . 

​מילות מפתח: זהות ישראלית, זהות יהודית, תחושת שייכות, כוונות עזיבה, דור 1.5 של מהגרים

Amit, K. (2018). Identity, belonging and intentions to leave of first and 1.5 generation FSU immigrants in Israel. Social Indicators Research, 139:1211-1235. 

https://link.springer.com/article/10.1007/s11205-017-1758-2​

​​​​תקציר

מדינות מערביות רבות תלויות במהגרים לצורך פיתוח כלכלי, אך בו בזמן חוות מתח רב בנוגע לנכונותן לקלוט מהגרים מרקע אתני ותרבותי שונה (Tsuda, 2010) . הדילמה הזו משמעותית אף יותר במדינות אתנו-לאומיות, בהן הלאומיות בנויה סביב מוצא (אתני/דתי/תרבותי) משותף(Brown, 2001)  וההגירה נתפסת כאיום ממשי על האחידות הלאומית. על מנת לפתור דילמה זו חלק מהמדינות האתנו-לאומיות שוקדות על שימור הקשרים עם אזרחי המדינה שהיגרו ממנה (דיאספורה) ומנסות לעודד בדרכים שונות את חזרתם למולדת .(Tsuda, 2010) שימור הקשר נעשה באמצעים שונים ובא לידי ביטוי גם במדיניות הפורמלית להחזרת אזרחים-מהגרים.  המחקר הנוכחי מתמקד במדיניות להחזרת אזרחים-מהגרים הנהוגה בפולין ובישראל, שתי מדינות שניתן לסווגן כמדינות אתנו-לאומיות. מעבר להשוואה בין המדיניות להחזרת אזרחים-מהגרים הנהוגה בכל אחת מהמדינות, נבחנים הביטויים של אתניות מול אזרחות המשתקפים במדיניות תוך התייחסות לספרות התאורטית בתחום הלאומיות. 

המחקר מתבסס על ניתוח מסמכי מדיניות וראיונות עומק עם 21 קובעי מדיניות ונציגי ארגונים העוסקים בהחזרת אזרחים-מהגרים בכל אחת מהמדינות. במאמר נסקרת המדיניות להחזרת אזרחים-מהגרים בישראל ובפולין. הסקירה מציגה את המדיניות והתוכניות שמטרתן לשמר קשרים טרנס-לאומיים עם האזרחים-המהגרים, לעודד חזרתם למולדת ולסייע בשילובם לאחר החזרה למולדת. ניתוח המקרה הישראלי מעלה כי המדיניות כלפי אזרחים-מהגרים השתנתה בתחילת שנות ה90 ובאמצעות תכניות רבות הושם בה דרש על שמירת קשרים טרנס-לאומיים ועידוד האזרחים-המהגרים, בעיקר בעלי הכישורים, לחזור לישראל.  ניתוח המקרה הפולני מראה שחל שינוי במדיניות, ממדיניות אשר  עודדה דווקא הגירה (החוצה) של אזרחים בתחילת שנות ה90, למדיניות המעודדת חזרה של אזרחים מאז 2007 לאחר כניסתה של פולין לאיחוד האירופאי. עם זאת, למרות החשיבות שמייחסים בפולין לחזרתם של האזרחים, אין תכניות משמעותיות המכוונות לקליטתם של האזרחים החוזרים. 

הניתוח מעלה כי למרות שיש הבדלים בין ישראל לפולין במדיניות כלפי אזרחים-מהגרים ובתוכניות הנוגעות לאוכלוסייה זו, בשתי המדינות המדיניות כלפי אזרחים-מהגרים כוללת הן אלמנטים אתניים והן אלמנטים אזרחיים. המחקר תומך בטיעון של  Joppke’s (2005) לפיו אין לאומיות אתנית או אזרחית בלבד ומכאן שאין לאום אתני או אזרחי טהור. אנו מראות במאמר כי היחס בין האלמנטים האתניים והאזרחיים בכל מדינה יכול להשתנות לאורך זמן. ממצאי המחקר תורמים לספרות המצביעה על הטבע הדינאמי של הלאומיות. 

מילות מפתח: מהגרים חוזרים,  מדיניות החזרת אזרחים-מהגרים, דיאספורה, מדינות אתנו-לאומיות

Bielewska, A. and Amit, K. (2020). Israeli and Polish policies toward returning residents as a reflaction of nationhood, International Migration (first published 27/1/2020) 

https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/imig.12686

ד"ר ביאלבסקה אגניסקה, אוניברסיטת SWPS, ורצבה, פולין
פרופ' אמית קארין, המרכז האקדמי רופין, ישראל

תקציר

'אחריות יָלדית' (Filial Responsibility) בהגירה מתארת מצב בו מהגרים צעירים מאמצים תפקידים במשפחה שבתרבות המוצא שייכים בדרך כלל למבוגרים. המחקר על תופעת 'אחריות יָלדית' בהגירה מצא השלכות שליליות וחיוביות על הסתגלותם של דור הילדים. לאור הממצאים המעורבים, המחקר הנוכחי בחן גורמי חוסן הפועלים במסגרת תופעה זו ואת הקשרים בינם לבין מדדי הסתגלות. מהגרים צעירים מברית-המועצות לשעבר בישראל (N=220) השלימו שאלון 'אחריות יָלדית' (Comprehensive Filial Responsibility Inventory) בנוסף לארבעה מדדים מייצגים של הסתגלות: גרסה מותאמת של שאלון מצוקה פסיכולוגית (Brief Symptom Inventory - BSI), מדד שביעות רצון מהחיים (Satisfaction With Life Scale- SWLS), מדד מסוגלות עצמית כללית (General Self-Efficacy Scale- GSES), ופריטים נבחרים משאלון תפקוד כללי (General Life Functioning Inventory- GLF). גורמי החוסן שנבדקו כללו תחושת קוהרנטיות, אופטימיות, ותמיכה חברתית נתפסת באמצעות גרסה מותאמת של שאלון תמיכה חברתית (Multidimensional Scale of Perceived Social Support- MSPSS). באופן כללי, גורמי החוסן החלישו את הקשר בין 'אחריות יָלדית' בהגירה לבין חלק ממדדי ההסתגלות. מהממצאים עולה כי כאשר אפקטים עיקריים נלקחים בחשבון, גורמי חוסן תורמים תרומה משמעותית להסתגלות של מהגרים צעירים. יחד עם זאת, גורמי החוסן לא מיתנו את ההשפעה של 'אחריות יָלדית' באופן מגן. תוצאות המחקר תורמות להבנת הקשרים ההדדיים בין 'אחריות יָלדית' בהגירה והסתגלותם של מהגרים צעירים. המאמר דן בהשלכות לעבודה סוציאלית וטיפול ישיר עם מהגרים צעירים שחוו 'אחריות  יָלדית' במשפחות המוצא שלהם.

Ponizovsky-Bergelson, Y., Kurman, J. and Roer-Strier D. (2017). The role of resilience in the adjustment of immigrant youth who experienced filial responsibility. Society and Welfare, 37(1), 59-85. [Hebrew]

https://www.molsa.gov.il/CommunityInfo/Magazine/Documents/37-1%20ponyzovsky%20y.pdf​

תקציר

תהליך ההגירה וההסתגלות של מהגרים צעירים בארץ הקולטת מלּווה בשינויים רבים בכלל ובנטילת תפקידים חדשים במערכת המשפחתית בפרט. המחקר המוצג כאן, המשלב גישות איכותנית וכמותית, בחן את המקרה של תפקידי תיווך במשפחה: תיווך שפה ותיווך תרבות בקרב מהגרים צעירים יוצאי ברית המועצות לשעבר בישראל. כמו-כן נבחנו ההשלכות של תפקידי התיווך על הסתגלותם הפסיכולוגית של המהגרים הצעירים. נמצא כי בין התפקידים שהמהגרים הצעירים נטלו על עצמם לאחר ההגירה היו שניים בולטים: א( מתווך שפה - מתורגמן המתלווה אל ההורים וכד'; ב( מתווך תרבות - תפקיד הכולל הסברה והדרכה להורים לגבי ערכים, נורמות ופרקטיקות תרבותיות בתרבות הקולטת. המשתתפים דיווחו על השלכות חיוביות של התפקידים החדשים על חייהם ובה בעת גם על השלכות שליליות. תיווך תרבות ניבא דיכאון וחרדה, בעוד תיווך שפה לא ניבא תסמינים פסיכופתולוגיים. שני תפקידי התיווך תרמו להתפתחות מסוגלות עצמית אצל הצעירים. המאמר דן בחשיבות ההקשר התרבותי וכן בהשלכות הממצאים על המחקר והפרקטיקה עם קבוצת מהגרים זו.

​Ponizovsky-Bergelson, Y., & Kosner, A. (2015). Psychological adjustment of immigrant youth from FSU in Israel: The aspects of language and cultural brokering. Israeli Ministry of Education, Hed Haulpan, 104, 89-104. [Hebrew]

https://meyda.education.gov.il/files/AdultEducation/hed_haulpan/hed_104_yael_anna.pdf​

Abst​​​​​​ract

Protection of children from risk is a major concern of scholars and practitioners in many countries. However, young children's perspectives on these issues are rarely acknowledged. This chapter addresses Israeli children's perspectives on what places children at risk and what makes them feel protected. The chapter adopts a context-informed perspective that acknowledges hybridity and complexity, while trying to avoid the assumption that cultures are uniform, monolithic, and static. The chapter provides examples from the findings of a qualitative study conducted in Israel. The study included children from diverse populations who differed in their geographical place of living, their cultural background, their religious or secular style of living, and their immigration or local experiences. Children were asked to take photos and draw risk and protection and discuss their drawings and photos in small groups. The analysis is based on children's explanations regarding their choice of photos and drawings. Children's attitudes towards risk and protection indicate their deep understanding of risk factors and, above all, their sense of agency, that is, their ability to act and influence in order to prevent risk or to protect themselves from dangerous circumstances and to create situations of joy and pleasure that enhance their sense of protection. The analysis showed that both perspectives of risk and protection are shaped by the various contexts that form children's worlds. We therefore call for the inclusion of children, their agency, and sense of protection in the discourse of risk. We also highlight the importance of attention to the multiple contexts affecting children's perceptions of risk and protection.

Ponizovsky-Bergelson, Y., Roer-Strier D., Dayan, Y., & Wahle, N. (2019). Children at Risk: Children's Perspectives of Risk and Protection. In: T. Tulviste, D. L. Best & J. L. Gibbons (Eds.). Children's social worlds in cultural context (pp. 201-216). Springer.

https://link.springer.com/chapter/10.1007/978-3-030-27033-9_15

Abst​​ract

This article explores children's perspectives on risk and protection in the context of war, exclusion, political conflict and immigration via the example of the excluded Ethiopian immigrant community in Israel. Thirty children of Ethiopian origin, aged four to six, shared their views on risk and protection with the aid of photography, drawings and group discussions. The qualitative, thematic and linguistic analyses of the children's verbal explanations showed that most children related protective factors to their macro-level, in spite of the war. In their neighborhoods (exosystem) most children described factors referring to risk, while in their home and kindergarten (microsystems), children described a mix of risk and protective factors. Most children used the third-person when referring to risk and the first person when talking about protection. The results support a call for a context-informed child-centered approach. Understanding children's experiences is crucial in creating prevention and intervention programs for marginalized groups.

Wahle, N., Ponizovsky-Bergelson, Y., Dayan, Y., Erlichman, O., & Roer-Strier D. (2017). On the margins of race, immigration and war: Perspectives on risk and protection of young children from the Ethiopian community in Israel. European Early Childhood Education Research Journal 25(2), 305-320. doi:10.1080/1350293X.2017.1288387

Abstra​​​​​​​​​ct

Many young family members adopt parental roles to assist their parents to cope with immigration-related difficulties and challenges. This phenomenon is known as post-migration filial responsibility. In this study we retrospectively examined the relationships between emotional reactions of immigrant children to filial responsibilities in their families of origin and their following psychological adjustment. Based on previous qualitative findings, the Emotional Reaction to Filial Responsibility scale (ERFR) was developed. A sample of 220 young adults (age 20–35), who immigrated to Israel from the former Soviet Union at age of 6–15, completed questionnaires evaluating filial responsibilities and emotional reactions to them retrospectively, as well as indications for present psychological adjustment (the Brief Symptom Inventory and the General Self-Efficacy Scale). The filial responsibility domains differentially predicted two reactions: cultural brokering predicted Distress scale, whereas emotional support to parents predicted Pride scale. The self-reliance domain was positively associated with Distress scale, but negatively with Pride scale. Hierarchical regressions indicated that these emotional reactions predict different aspects of adjustment: Pride scale predicted self-efficacy, whereas Distress scale predicted psychological symptoms. The emotional reactions demonstrated unique predictive ability above and beyond that of the filial responsibility domains. Thus, these reactions are better predictors of post-migration adjustment difficulties than the behaviors per se. Social services and clinicians should address the emotional reactions to filial responsibilities when working with immigrant children.

Ponizovsky-Bergelson, Y., Kurman, J., & Roer-Strier, D. (2015). Immigrant's emotional reactions to filial responsibilities and related psychological outcomes. International Journal of Intercultural Relations, 45, 104-115. doi: 10.1016/j.ijintrel.2015.02.002​​​

Abst​​ract

The current study investigated resilience factors in filial responsibility and their relationships to adjustment indicators. Young adult immigrants from the former Soviet Union to Israel (N = 220) completed the Comprehensive Filial Responsibilities Inventory and 4 proxy measures of adjustment: An adapted version of the Brief Symptom Inventory, the Satisfaction With Life Scale, the General Self-Efficacy Scale, and selected items from the General Life Functioning Inventory. The resilience factors examined included individual characteristics of Sense of Coherence, Optimism, and perceived social support from an adapted version of the Multidimensional Scale of Perceived Social Support. In general, the resilience factors diminished the relationship between filial responsibility and some of the adjustment indicators. Overall, resilience factors make a strong and meaningful contribution to young immigrants' adjustment when main effects are considered. However, the resilience factors did not moderate the effect of filial responsibility in a protective way. The results contribute to an understanding of interrelations between postmigration filial responsibility and adjustment. Implications for social and clinical work with young-adult immigrants who have experienced filial responsibility in their family of origin are addressed.

Ponizovsky-Bergelson, Y., Kurman, J., & Roer-Strier, D. (2015). Adjustment enhancer or moderator? The Role of resilience in postmigration filial responsibility. Journal of Family Psychology, 29(3), 438-446. doi:10.1037/fam0000080

תק​​צי​​ר

מחקר זה בוחן את ההבדלים בשיעור הלומדים במקצועות STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) ובציונים הממוצעים במקצועות אלו בין חמש קבוצות של תלמידי תיכון ילידי ישראל הלומדים בסקטור היהודי. ארבע מהקבוצות הללו מורכבות מתלמידים, דור שני למהגרים שעלו מצפון אמריקה, דרום אמריקה, צרפת ומבריה"מ לשעבר. קבוצות אלה מתאפיינות במיומנויות (מקצועיות) גבוהות והון אנושי רב בקרב ההורים. הקבוצה החמישית מורכבת מתלמידים שאינם ילדי מהגרים (עולים). המסגרת התיאורטית של המחקר משלבת הרחבה של גישת האסימילציה הסגמנטית ביחד עם מושגים מגישתו של בורדייה – הביטוס (Habitus) והון תרבותי. נציין כי מהגרי הדור השני מצפון אמריקה התאפיינו ברקע ההורי הגבוה ביותר מבחינת השכלה ומעמד כלכלי, בעוד האחוז הגבוה ביותר של הורים בעלי מיומנויות [מקצועיות] גבוהות היה בקרב מהגרי הדור השני מבריה"מ לשעבר, על אף שהרקע הכלכלי שלהם היה הנמוך ביותר. מחקר זה הסתמך על נתוני משרד החינוך לגבי כל תלמידי כיתות י"ב במגזר היהודי שהשיגו ציונים גבוהים בבחינות הבגרות בשנים 2014-2017 (N=173,636). המחקר מצא כי לתלמידים שהוריהם לא היגרו לא היה יתרון בשיעורי הלמידה במקצועות STEM בתיכון בהשוואה למהגרי דור שני. יתר על כן, האחוז הגבוה ביותר של תלמידים במקצועות אלו היה בקרב ילדי מהגרים מבריה"מ לשעבר.

יחד עם זאת, הציונים במקצועות STEM בקרב מהגרי צפון אמריקה, דרום אמריקה וצרפת היו דומים בהשוואה לתלמידים ללא רקע של הגירה, בעוד מהגרי הדור השני מבריה"מ קיבלו את הציונים הנמוכים ביותר במקצועות STEM. ממצאינו מצביעים על כך שהן גישת האסימילציה הסגמנטית והן מושגיו של בורדייה - הביטוס והון תרבותי - יכולים להסביר את הישגיהם של ילדי מהגרים במקצועות STEM. ההשפעה המעשית של מחקר זה עשויה להתבטא במידע שיסייע בקביעת מדיניות חינוכית ובבניית תוכניות התערבות שמטרתן להעלות את מספר הנרשמים ללימודי STEM.

מילות מפתח: גישת האסימילציה הסגמנטית, הון תרבותי, הביטוס מדעי, רישום ל- STEM, הישגים חינוכיים במקצועות STEM, מהגרי דור שני, מהגרים בעלי מיומנויות גבוהות

Chachashvili-Bolotin, S., Lissitsa, S., & Milner-Bolotin, M. (2019). STEM Outcomes of Second-Generation Immigrant Students with High-Skilled Parental Backgrounds. International Journal of Science Education, 17(4), 2465-2483 [ISI, Impact factor 1.13].

​תקציר ה​​ספר

ממתינים בדרכם מתאר את מסע עלייתם מאתיופיה של אנשי זרע ביתא ישראל, המוכרים יותר בשם הפלאשמורה. זוהי קהילת יהודים מתוך ביתא ישראל שהתנצרו בעבר, ושבו ליהדות. זהותם הדתית המורכבת והמדיניות המהוססת של ממשלות ישראל הביאו לכך שרבים מהם חיים בהמתנה ממושכת במחנות המעבר באתיופיה כבר למעלה מעשרים שנה, ושרויים במצב המתנה מתמשך.

ספר זה הוא תיעוד ראשון מסוגו, המתבסס על ביקוריה הרבים של החוקרת באתיופיה במהלך השנים 2005–2014, ושהותה במחיצת העולים בכל התחנות שעברו בדרכם לישראל. הספר בוחן משמעויות והיבטים שונים של עלייתם, ובהם מעמדם כעולים, כמהגרים וכפליטים, זהותם הדתית, שינויים במושג הבית ובהגדרת המשפחה וכן תפיסות זמן שונות המתקיימות בקרבם במקביל. במחקר אתנוגרפי מקיף זה, המחברת מנתחת את הקשר העמוק והמורכב בין קהילת זרע ביתא ישראל לבין החברה בארץ. לכאורה זה הסיפור שלהם, אך למעשה מדובר בסיפורה של החברה הישראלית כולה, על גבולותיה המדינתיים והחברתיים, ועל תהליכי ההגירה הגלובליים המתרחשים כיום בעולם.

תלמי כהן, ר' (2020). ממתינים בדרכם - המסע של זרע ביתא ישראל מאתיופיה. הוצאת למדא עיון, הוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה.

ת​​קציר

פיתוח מדיניות של הגירה (עלייה) וקליטה מצריך התחשבות במגוון פרמטרים שניתן לבחון בעזרת תחומי דעת שונים. מטרתו של מאמר זה היא לספק לקוראים הבנה רחבה של נקודת המבט הייחודית של האנתרופולוגיה היישומית, וכיצד היא יכולה לסייע בנושא. בחצי המאה האחרונה התחוללו באנתרופולוגיה החברתית־תרבותית שינויים תאורטיים ופרגמטיים ניכרים, חלקם כתוצאה מן הביקורת שהופנתה כלפיה על תפקידה בכיבוש האימפריאלי ובתקופה הקולוניאליסטית. הביקורת נגעה, בין היתר, לשיתוף פעולה עם השלטון, להתגייסות לקולוניאליזם וליצירת דיכוי נוסף ( (Pels & Salemind, 1999. ביקורת זו וסיבות נוספות הובילו את העוסקים באנתרופולוגיה לחשיבה מחודשת, וחשיבה זו פיתחה את הגישה הביקורתית, את הגישה ההוליסטית ואת הגישה הרפלקסיבית. מוסדות וארגונים לא נתפסו מלכתחילה כ"צודקים" ו"טובים" מטבעם, והמחקר על יחסי כוח ועל אלימות מבנית ומוסדית התחזק (Scheper-Hughes, 2000). התפיסה בנוגע לתרבות התרחבה: תרבות אינה נחקרת כ"זרה" וכמבודדת באזור גאוגרפי ובעל גבולות ברורים, אלא כהוליסטית, בעלת הקשרים ומשמעויות רחבים במיוחד במציאות של גלובליזציה ורשתות חברתיות. בתוך כך, מיקומו של החוקר בשדה המחקר דרש (ועודנו דורש) לעסוק בשאלות של יחסי כוח, אתיקה ומוסר. שינויים אלו הובילו לחשיבה מחודשת גם בסוגיות של הגירה. במאמר זה אתמקד באנתרופולוגיה יישומית של הגירה (עלייה) וקליטה,  ואציג כיצד תובנה אנתרופולוגית ־ אקדמית מתורגמת לעיצובו של מרחב ציבורי ומדיני. כמו כן אראה כיצד שינויים אלו מאפשרים לאנתרופולוגיה לתרום לפיתוח מדיניות של קליטת עלייה, ואת החשיבות הרבה של שילוב אנתרופולוגיה יישומית בסוגיות אלו.

מילות מפתח: אנתרופולוגיה יישומית, הגירה (עלייה,) קליטה, אתיופיה, חינוך וטרנס־

לאומיות

תלמי כהן, ר' (2019). אנתרופולוגיה יישומית במציאות של הגירה (עליה) וקליטה, מגמות נד (1), 61-86

תק​​ציר

סיפורה של קהילת זרע ביתא ישראל (הפלאסמורה) (שבתאי, 2006), המתנהל בשתי ספרות )אתיופיה וישראל( ובשתי דתות (יהדות ונצרות) הוא סיפור של קצוות, ניגודיות וגבוליות מתמדת. סיפור מסעם של רבים מהעולים מקרב זרע ביתא ישראל מתחיל בכפר, עובר דרך מחנות המעבר באדיס אבבה ובגונדר, ומשם למרכזי הקליטה בישראל - עד הגעתם לדיור הקבע.

מאמר זה יתמקד בתחנת ביניים מרכזית במסעם - מחנה המעבר. המאמר מתבסס על מחקר שנערך לסירוגין במחנה המעבר בגונדר ובישראל בשנים ,2008-2005 תוך שימוש בכלים מתודולוגיים אנתרופולוגים של עבודת שדה, תצפיות ממושכות וראיונות עומק עם 24 נערים ונערות. בנקודה זו חשוב לציין שכל השמות המוזכרים במאמר בדויים. המאמר מבקש לתאר את אורח החיים שבו דבקו ודבקים זרע ביתא ישראל במחנה המעבר באתיופיה ומתוך כך להבין את החוויה אתה הם הגיעו לישראל.

תלמי כהן, ר' (2012) זרע ביתא ישראל (הפלאסמורה) רגע לפני העלייה לישראל. בתוך גריסרו, נ'  ויצטום, א' (עורכים), היבטים חברתיים, תרבותיים וקליניים של עולי אתיופיה בישראל (עמ' 37-58). אוניברסיטת בן גוריון בנגב והסוכנות היהודית לארץ ישראל.