בית ספר ניסויי רופין
בית ספר ניסויי רופין אינו בית ספר. הוא בית למי שאינו יכול להיות בבית ספר, לבעלי צרכים מיוחדים ששום בית ספר, אפילו לא של חינוך מיוחד אינו מתאים להם. הוא הוקם מלכתחילה עבור ילדים כאלה כבית מכיל לכל ילד הסובל מקושי או מגבלה לא משנה כמה חמורה, בין בקשיי למידה, לקויות למידה, קשיים חברתיים, ובין בעיות רפואיות תהיינה חמורות כמו ASD (אוטיזם), ADD (הפרעת קשב וריכוז), ADHD (הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות), ODD (הפרעת התנגדות), CD (הפרעת התנהגות), OCD, PTSD, ואחרות, תהיינה חמורות ככל שתהיינה.
ילדים בעלי צרכים מיוחדים באים לא לבית ספר ולא ללמוד. הם באים לשחק במעבדה, לראות סרטים, לשחק עם רובוטים, לבנות ולפרק. על ידי ריכוז מאמץ של הצוות והשקעה עצומה של זמן בכל תלמיד, ליווי צמוד שלו במשך שעות רבות, הרבה יותר מכל תלמיד בית ספר, אנו מאמינים כי ניתן להשיג תוצאות שאינן ניתנות להשגה במערכת החינוך הרגילה.
בית הספר הניסויי רופין מבוסס על גישת מעבדה פדגוגית ברוח מונטסורי-דיואי. זהו ניסיון ייחודי ליצור סינתזה של שתי האסכולות משנות הפרדיגמה העיקריות בפדגוגיקה של המאה העשרים בפרט, ובפילוסופיה בכלל.
בית הספר בא להתאים את הפדגוגיקה המתקדמת ביותר של טרם התיקשוב והבינה המלאכותית למציאות של המאה ה-21, תוך שימוש בטכנולוגיות המתקדמות ביותר, ועם דגש חזק יותר על יצירתיות וחדשנות, בינה מלאכותית ורובוטיקה, הנדסה, כישורי המאה ה-21, רשתות ואזרחות רשת (netizenship) והגנה על זכויות ילדים והדגשת עצמאותם.
המרכיב הפדגוגי העיוני הרבה יותר מורכב באמצעים ובמבנה, ויותר שאפתני במטרותיו. הוא משלב את גוף הידע האדיר של מחקר ותוצאות מעשיות של יותר ממאה שנה של מחקרי חינוך עם אמצעים טכנולוגיים ודע-כיצד מעשיים ביותר.
ברוח מונטסורי במרכז הלימוד עומדים הניסוי והמעבדה. הארכיטקטורה והתשתית בנויות כמעבדות – מרכזית אחת ואשכול מעבדות STEM על תשתית של אשכול מוסדות חינוך באותו מקום לכל הרמות והגילאים של תלמידים מטרם גן ילדים דרך בית ספר יסודי, תיכון, מכינה, ועד אוניברסיטה (preK-Uni). בגישה זו הלימוד על דרך הניסוי מתחיל מהלידה ואינו מסתיים לא בזמן ולא במקום. כל העולם הוא מעבדה וכל הילדים והמבוגרים הם רק עורכי הניסויים והלומדים מהם (בפרפרזה על שייקספיר).
כל מעבדה משלבת מעבדת הנדסה ומאמץ מדעי, עם הרבה יותר תקשורת מילולית ומנטאלית לחינוך התלמיד ולמתן דרור לפוטנציאל שלו.
ברוח דיואי, הנדסה ודיאלוג מדעי עומדים במרכז חייו של התלמיד הרבה יותר מאשר עבודתו על הניסויים והפרויקטים. התיאוריה חשובה מאוד, למרות שהיא תיאוריה הנדסית. ההשקפה של בית הספר על התלמיד הינה כעל מהנדס צעיר השקוע במעבדה בשרשרת אבולוציונית תמידית (מרגע תחילת לימודיו ועד לסיומם) בתהליך הנדסי, היינו מחזור אינסופי של אב-טיפוס למוצר של דרישות-תכנון-יישום-בדיקות-משוב-שיפור. זהו המבחן של שלושת ההיפוסטזות הפדגוגיות של המאה ה-21 של הטכנולוגיה-יצירתיות-חדשנות: תיאוריה-הנדסה-טכנולוגיה (טכנולוגיה במובן מוצר וטכנולוגיה במובן ידע). זוהי גרסה מתקדמת פדגוגית של קשת תיאוריה-פרקטיקה של דיואי.
המעבדה המרכזית (hub) ממוקמת בתוך בית ספר להנדסה במכללה ומשרתת את כל הגילאים של תלמידים.
המעבדות בנויות כמספר חללים המשתלבים ללא גבולות ומעודדים את התלמיד לעבור ביניהם ואף לשלבם יחד.
- תיאוריה וישיבות (שולחנות וכיסאות עם לוחות, מקרנים ומסכים למצגות והרצאות).
- ספריה
- מולטימדיה
- ניסויים
- רובוטיקה
- מיחשוב
- טכנולוגיה
- מישחוק
- אומנות
- ספורט
- מנוחה
- דיאלוג לא פורמאלי
- הטבע והירק המקיפים את המעבדות