נושאי מחקר

במסגרת המחקר בדו-לשוניות אנו בודקים אוכלוסיות שונות של דו-לשוניים החל מגיל הגן ועד הגיל השלישי. המחקר שלנו מתמקד בהשפעת ההקשר הלשוני, והמעבר משפה לשפה על תפקודים לשוניים שונים הקשורים לשליפת מלים, דקדוק ומבטא.

על קצה הלשון (Kreiner & Degani, 2015)– במחקר זה בדקנו כיצד הקושי לשלוף מלים אותו חווים דו-לשוניים לעתים תכופות מושפע מהמעבר משפה לשפה. מצאנו כי חשיפה קצרה לשפת האם גורמת לעלייה בקשיי השליפה בשפה השנייה.

זכר ונקבה ברא אותם  - במחקר זה בדקנו את תהליך הרכישה של מין דקדוקי אצל ילדים דו-לשוניים מגיל גן חובה ועד כיתה ב'. מצאנו כי למרות שהילדים הדו-לשוניים מאחרים ברכיש​ת המין הדקדוקי, הם משיגים את חבריה החד-לשוניים עד כתה ב'. עם זאת נראה כי במקרים בהם המין הדקדוקי בשפת האם והמין הדקדוקי בשפה השנייה אינם דומים – השפה השנייה גורמת לטעויות. 

המוסיקה של השפה – הפרוזודיה מתייחסת לקצב לעוצמה ולאינטונציה של הדיבור, במעבדה אנו מנסים לשפוך אור על חשיבותה של הפרוזודיה בתהליכים של הבנת שפה דבורה וכתובה. בנוסף אנו מנסים לבחון האם ניתן להשתמש בניתוח פרוזודי של שפה דבורה ככלי להערכה פסיכולוגית. 

• פרוזודיה - החוליה החסרה (Kreiner & Eviatar, 2015) – מקובל לחשוב על תחביר במונחים מופשטים, אולם התחום הנוירולינגוויסטי שואף להסביר כיצד ההפשטות בתחום השפה מגולמות (embodied) במח. עבודה תיאורטית זו מציעה שהקשר ההדוק בין תחביר ופרוזודיה מאפשר מיפוי של הדפוסים הטמפורליים של הקול לדפוסים טמפורליים של פעילות אוסילטורית של אוכלוסיות נוירונים.

העניין שלי במחקרים על שיפוטים וקבלת החלטות נוגע למעורבותה של השפה בתהליכים אלה, ובפרט במעורבותה של השפה ביצירת הטיות הקשורות להיצג תכונה (Attribute Framing)

• האם באמת תמונה שווה אלף מלים? (Gamliel & Kreiner, 2013) במחקר זה בדקנו באיזו מידה הטיית ההיצג היא תוצאה של שימוש מוטה בשפה, והאם ניתן למתן את ההטייה באמצעות הצגת המידע המטה בגרפים. המימצאים מעידים כי גרפים שאינם מציגים את הנתונים באופן מאוזן יכולים ליצור הטייה בדומה למלים, ורק שימוש בגרפים מאוזנים יכול למתן את ההטייה.

מתוך ההבנה שנטיותיו ואישיותו של אדם באות לידי ביטוי בכל אינטראקציה בינאישית בה הוא מעורב, וכי השפה היא מדיום מרכזי בכל אינטראקציה בין שני בני-אנוש, אנו מנסים לפתח כלים מבוססי שפה ודיבור להערכה פסיכולוגית. אנו פועלים בשני מישורים האחד מבוסס על ניתוח ממוחשב של התוכן והמלים שנאמרו באינטראקציה, והשני מבוסס על ניתוח אקוסטי של מאפייני הקול של הדובר. 

מה את אומר ואיך אתה אומר את זה? (Levi-Belz & Kreiner, 2015) חשיפה עצמית היא תכונה חשובה התורמת לרבות לרווחה נפשית ולמערכות יחסים. מחקרים רבים עסקו בהערכה של תכונה זו באמצעות שאלונים, מחקר זה הראה ששילוב מדדים אקוסטיים מניתוח הקול ומדדים לשוניים של ניתוח תוכן הדיבור מנבא יותר טוב את מידת החשיפה העצמית באינטראקציה בין-אישית במעבדה.

אני שומע את החרדה בקולך – מחקר זה בחן את התחושה העולה מתצפיות קליניות שאנשים הלוקים בחרדה חברתית נוטים לדבר מאוד בשקט. המימצאים מעידים שמאפיינים אקוסטיים כמו דפוסי ההפסקות, הרעד בקול (Jitter) וקצב הדיבור מבחינים בין נבדקים בעלי רמות גבוהות ונמוכות של חרדה חברתית.