ד"ר אריה סחיש ז"ל
הכל על רופין
ביום רביעי (5.2.2020) התבשרנו במפתיע על לכתו בטרם עת של ד"ר אריה סחיש שהיה דמות אהובה ומוערכת בקרב הסגל, הסטודנטים והבוגרים הרבים אותם הכשיר לאורך כל שנות פעילותו באקדמיה.
אריה החל את דרכו במרכז האקדמי רופין בשנת 2008 כמרצה מן החוץ כשבשנת 2012 הפך להיות מרצה מן המניין.
בראשית דרכו הוא ריכז את התוכנית ללוגיסטיקה ומערכות ימיות ובהמשך הפך לראש התוכנית שהחלה לפעול במלואה.
הוא היה אחראי להקמתה של התוכנית הייחודית בשיתוף עם ד"ר יורם זבה והשקיע את מיטב זמנו ומרצו לאורך כל השנים להצלחת התוכנית.
בשנת הלימודים הנוכחית תש"פ הוא התמנה לתפקיד ראש המחלקת להנדסת תעשייה וניהול בנוסף לתפקידו כראש התוכנית ללוגיסטיקה ושרשרת האספקה הגלובלית.
דרכו של אריה התאפיינה בחתירה המתמדת לחיבור שבין העולם האקדמי לפרקטיקה שבשטח ולחדשנות, זאת במטרה להכין את בוגרי התוכנית למחוזות שהעתיד מצביע עליהם.
שמחת החיים, הדינמיות וההומור המתובל בציניות יישארו נצורים בליבנו, והחזון שהיווה את הבסיס להקמת התוכנית ילוו גם את ממשיכי דרכו באקדמיה ובתעשייה.
יהי זכרו ברוך.
פרופ' גליה צבר נשיאת המרכז האקדמי רופין, סופדת לד"ר אריה סחיש: "בבוקר לפני שהתבשרנו על מותו בטרם עת של אריה סחיש ז"ל ישבנו יחד בישיבה ארוכה ורבת משתתפים. אחת מאותן ישיבות שעבורי כנשיאה הן משמעותיות ומאפשרות רוחב ראייה של אנשי סגל שונים המכוונים לדון בנושא מזוויות שונות יחד ולייצר מתווה עבודה רב – קולי.
אריה לא תמיד אהב ישיבות מהסוג הזה ולא פעם המליץ לי להחליט לבד אך באותה נשימה הוא השתתף, השמיע את קולו, לא פחד מעבודה קשה, לא פחד לחלום, להציב מטרות ולעשות כל שביכולתו כדי להשיגן. בד בבד, הוא שאף להקליל את האווירה, להתבדח ולתת פרופורציה לעשייה.
על יכולותיו המקצועיות והאקדמיות והידע התעשייתי והמנהלתי יעידו עמיתיו הרבים בשדות העשייה השונים. תלמידיו יעידו עליו כמורה ועמיתיו על תרומתו לפקולטה להנדסה.
מבחינתי, אריה בנה והוביל את התואר השני בלוגיסטיקה ושרשרת האספקה הגלובלית שבראשה עמד מיום פתיחתה, ולאחרונה גם לקח על עצמו להוביל – תוך כדי שינוי מהותי - גם את המחלקה להנדסת תעשייה וניהול.
אריה עשה רבות למען המרכז האקדמי רופין ואת עיקר מרצו השקיע למען הסטודנטים שלו ולאנשי הסגל האקדמי והמנהלי שלנו.
אריה היה צעיר ברוחו ובדמותו, היווה מודל לשילוב מיטבי בין חיי משפחה, הנאות החיים לבין מסירותו לעבודה, הוא תמך בעמיתים ובירך על קידומים, אהב את החיים והחיים אהבו אותו
מי ייתן והזיכרונות הטובים שיש לכולנו מאריה יהוו מקור של נחמה בעיתות של געגוע וקושי.
הוא יחסר לי, לנו מאד"
