ד"ר שרון אבידור
פסיכולוגיה קלינית
כתובת מייל: sharonavidor@gmail.com
תחומי המחקר שמעניינים אותי קשורים בהשפעות של טראומה וסטרס (דחק) על תהליכי זקנה. עבודת הדוקטורט שלי עסקה בבחינת האופן שבו צעירים ומבוגרים משמרים את האושר שלהם ב"עולם עוין". עבודה זו התבססה על מודל קונצפטואלי של מנחה הדוקטורט שלי, פרופסור דב שמוטקין, המתאר רווחה סובייקטיבית (subjective well-being) כמושג דינמי ואדפטיבי אל מול מצוקה. אני ממשיכה כיום להתעניין במשתנים פסיכולוגיים ותפיסות אישיות כגון גיל סובייקטיבי ובריאות סובייקטיבית, שמושפעים מאירועי חיים ומסטרס, ושיש להם קשר ישיר לאיכות החיים של האדם בגיל הזקנה.
במסגרת העבודה המחקרית על החשיפה לטראומה מוקדמת, אני מתעניינת בבחינת ההשלכות ארוכות הטווח של השואה. ניצולי השואה החיים כיום בישראל חוו בעברם אובדנים וטראומות ממושכות וקשות, מרביתם בגיל צעיר מאוד. לצד תיפקוד שמור בתחומים אחדים, מחקרים מראים שבתחומים אחרים (במדדים נפשיים, למשל) ניצולי שואה מראים יותר פגיעוּת מאנשים שלא חוו את השואה. פגיעות זו עלולה להקשות על ההסתגלות לשינויים שנחווים בגיל מבוגר. על כן, אני מתעניינת בהבנת התפקיד של משתנים פסיכולוגיים ותפיסות אישיות בניבוי פגיעות נפשית, כמו גם בריאות נפשית, בקרב ניצולי שואה. במסגרת מחקר משותף עם פרופסור ג'קי לומרנץ ופרופסור יעל בנימיני מאוניברסיטת תל-אביב, נעבוד על מאגר נתונים המבוסס על ראיונות שנערכו עם ניצולי שואה. בין הנתונים והמשתנים שנרצה לבחון בעזרת מאגר זה, נבחן את הפרדיגמה התיאורטית של הא-אינטגרציה, כפי שפיתח אותה פרופסור ג'קי לומרנץ. א-אינטגרציה מתייחסת ליכולת האנושית לשאת מצבים או תהליכים רגשיים שיש בהם חוסר עקביות, מורכבויות, עמימות, או פרדוקסים, מבלי לחוות מצוקה עקב כך. בקרב אנשים מבוגרים, היכולת לא-אינטגרציה כפי הנראה קשורה לתפקוד והסתגלות טובים יותר, ואף ייתכן שהיא ממתנת השפעות שליליות של טראומה. על כן, אשמח להדריך סטודנטים שיהיו מעוניינים לקחת חלק במחקר על הא-אינטגרציה והיכולת של האדם המבוגר להתמודד עם טראומת העבר של השואה.
תחום נוסף שבו אשמח להדריך סטודנטים לעבודות גמר קשורה בתופעת הגילנוּת (ageism), או האפליה על רקע גיל. הכניסה לגיל הזקנה כרוכה בהשתייכות לקבוצה חברתית אשר חווה סטריאוטיפים וגישות שליליות הרווחות בחברה הישראלית כלפי אנשים מבוגרים. ספציפית, ארצה לבחון את ההשפעות של גילנוּת כ"טראומה נישנית" בקרב אנשים שמדווחים על חוויות טראומטיות קודמות בעברם. כמו כן, אשמח להדריך סטודנטים אשר מעוניינים לבחון האם משפיעה תופעת הגילנוּת באופן ייחודי על קבוצות חברתיות שחשופות לסטרס מוקדם יותר ולאפליה לאורך חייהם בגלל היותם חלק ממיעוט חברתי או אוכלוסיות מוחלשות (כגון מהגרים, למשל).
