על התחום בארץ ובעולם
ניהול משאבי ים
ניהול משאבי ים בעולם:
בשנים האחרונות התגבר מאוד הלחץ בעולם על מערכות הסביבה הטבעית במרחבי האוקיינוסים, בימים ולאורך החופים, עקב פיתוח מואץ של תעשיות ימיות חדשות בצד תעשיות מסורתיות.
אם במאה ה-20 התרכזה הפעילות הימית בקרבת החוף והתמקדה בעיקר בתחומי הספנות והדייג, הרי שבעשור האחרון חלה התפשטות של תעשיות שונות אל מרחבי הים הפתוח, לדוגמה: הפקת גז טבעי ונפט במים עמוקים, כריית חול במדף היבשת, כריית מתכות ומינרלים יקרים אחרים בקרקעית האוקיינוסים, הפקת אנרגיה מתחדשת מרוח, גלים ושמש, ופיתוח טכנולוגיות מתקדמות של חקלאות ימית. התרחבות העיסוק בים והגדלת היקף הפעילות האנושית בו, הובילו מדינות שונות לדוגמה: ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, גרמניה, צרפת והולנד, ליזום תהלכי תכנון חדשניים של המרחב הימי שלהן, במטרה לנהל אותו בצורה מושכלת ולנצל ביעילות טובה יותר את משאביו, תוך מתן דגש על שמירת הסביבה הימית למען הדורות הבאים.
כחלק מהפיתוח הימי והחופי המואץ המתרחש כיום במקומות רבים בעולם, נדרשים מוסדות האקדמיה להכשיר לתעשיות הימיות מנהלים ועובדים מקצועיים, היכולים להתמודד עם האתגרים המורכבים של ניהול משאבי הים וניצולם. על רקע זה, פותחו בשנים האחרונות במוסדות אקדמיים מובילים בעולם תכניות לימודים לניהול משאבי ים (MRM - Marine Resources Management). תכניות חדשניות ויוקרתיות אלה, פועלות כיום באוניברסיטאות שונות בעולם.
ניהול משאבי ים בישראל:
בעקבות פרויקטים כלכליים גדולים שיזמה המדינה בשנים האחרונות, ובהם הרחבת נמלי אשדוד וחיפה והקמת מתקנים גדולים להתפלת מי ים, התגבשה במהירות ההכרה בהיותו של המרחב הימי משאב לאומי וכלכלי רב ערך שעד כה נוצל במידה מועטה יחסית. אולם אין ספק כי שדות הגז הטבעי שהתגלו במים הכלכליים של המדינה ופיתוחם של שדות אלו הם הגורם המשמעותי ביותר לעיסוק ההולך וגובר במרחב הימי של ישראל ובניצול משאביו, בקרב גופים ממשלתיים ופרטיים כאחד. בעשור האחרון ניכרת תנופת פיתוח של תשתיות ומבנים ימיים במרחב הימי של המדינה, ובה בעת מובנת החשיבות הרבה שבשימור ובניצול מושכל של משאבי הים של ישראל, שאינם בלתי מוגבלים.
בישראל חסרים מנהלים בעלי ידע אקדמי בנושאים הקשורים למשאבי ים וחוף, המודעים גם לסכנות הסביבתיות שעלולות להתפתח עקב ניצול לא שקול של משאבים אלו. מנהלים כאלה זקוקים לידע רב-תחומי על הסביבה הימית ומשאביה ועל ההיבטים התכנוניים והכלכליים הקשורים למרחב הימי ולאזור החוף. הם נדרשים לקבל החלטות ניהוליות הנוגעות להקמת תשתיות ומבנים ימיים, לתחזוקתם ולתפעולם. תכנית הלימודים מקנה להם ידע על היבטים רבים של הקשר בין הסביבה הימית ובין האדם – ניהול המרחב הימי של ישראל, הפקת אנרגיה מדלקים ממאובנים בקרקעית הים (גז טבעי ונפט) וממקורות מתחדשים (רוח, גלים, גאות ושפל ושמש), התפלת מי ים, הפקת מזון מן הים (דיג וחקלאות ימית), הפקת מוצרים מן הים (ביוטכנולוגיה – מזון, תרופות וקוסמטיקה), פיתוח נמלים, מרינות ומעגנות, פיתוח חופים חוליים והרחבתם, ניהול משאב החול הימי, הגנת מצוקי החוף, שמירת הסביבה הימית, פיתוח התיירות החופית, ושמירת אתרים ארכיאולוגיים, אתרי היסטוריה ואתרי מורשת לאורך חופי ישראל.
