מחקר חדש במרכז האקדמי רופין מוכיח כי להשלכות מצוקת האימהות המתמשכת בזמן המלחמה יש קשר ישיר לחוסן המשרתים ולשיקומם, ומדגיש את הצורך בתמיכה רגשית של המדינה במשפחות הלוחמים.

בעקבות משבר האקלים עוצמת הברקים מתגברת ואיתה גם הסיכונים - לא רק לאדם, אלא גם לתשתיות ימיות וחופיות.

בסקר שנערך בקרב מנהלות מעונות לגיל הרך, יותר משליש ציינו כי הילדים מפגינים יותר חרדות, התפרצויות זעם וקשיים נוספים

הכותבת: ד"ר כרמל בלנק

המחקר בדק איך הזקנים מתמודדים עם האירועים, וטוב שבדק. יש יותר מדי התייחסות לזקנים כאל חלשים ותלותיים, וקל מדי לשכוח שאלה אנשים שראו ולמדו דבר או שניים בחייהם

מחקר ישראלי חושף שאנחנו מעדיפים לא לצאת לטייל כשהאוויר מחוץ לביתנו מזוהם - גם אם האוויר באתר הטבע המיועד דווקא צלול ונעים. דברים שרואים "מכאן" - לא רואים משם

פרופ' יוסי לוי-בלז, מרצה בכיר וראש המרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי ע"ש ליאור צפתי במרכז האקדמי רופין, מספר על חזרת המילואימניקים לביתם והמחירים הנפשיים, הכלכליים והמשפחתיים שצפים בראיון ל'כאן 11'.

מאמר דעה: הפסקת החשמל הגדולה שחווינו בשישי האחרון עלולה להיות תצוגה מקדימה של מה שצפוי למשק החשמל הישראלי עם העלייה בתדירות גלי החום עקב החרפת משבר האקלים.
הפתרונות בידיים שלנו, עכשיו צריך רק להוציא אותם לפועל

כתבו: ד"ר עדי לוי וד"ר זהר ברנט-יצחקי

אימוץ בינה מלאכותית בניתוח של חיזוי ביקושים, תכנון מערך ההובלות, בחירת ספקים, ניהול מלאי ועוד יביא לשינויים משמעותיים בתפעול שרשרת האספקה ויהפוך אותה לסתגלנית, זריזה וגמישה ומותאמת לתנודתיות הצפויה בשווקים בעתיד הנראה לעין. מה הם האתגרים באימוץ זה?

הצוות לא עובר הכשרה והסייעות עוזבות: זה הזמן להחלת הפיקוח על מעונות עם פחות משבעה ילדים ולתוספת תקציב משמעותית

יוקר המחיה מהווה בעיה קשה עבור צרכנים המתקשים לקנות מוצרים כי הכנסתם הריאלית נשחקת. השאלה המתבקשת היא כיצד מתמודדים עם בעיה זו.

כשמלאו שבועיים למלחמת רוסיה אוקראינה, דפקתי על דלת המכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין. "מה אתן עושות פה?" שאלתי את החוקרות במכון. "למה אתן לא במקום שבו זרם פליטים ענקי שוטף את אירופה? אתן אמורות לצפות, ללמוד, להציע עזרה". "אנחנו פה", השיבו החוקרות, "כי צריך תקציב מיוחד לנסיעה ורק נשיא המרכז יכול לאשר אותו". "אבל אני הנשיא", עניתי לאחר רגע של מחשבה. "אז תאשר". אישרתי.

משבר הקורונה יצר מתיחות חברתית בלתי נתפשת שמלווה בדרישה לאחידות מחשבתית וחברתית מנוונת. החוסן החברתי שלנו תלוי ביכולתנו לקיים דיאלוג לא פשוט, אך עם פוטנציאל להרחיב ולהעשיר אותנו ובכך לסייע בגיבוש מדיניות נכונה להתמודדות עם המגפה.

למרות מגמות מבורכות של גידול תמידי במספר הסטודנטים במערכת ההשכלה הגבוהה, עדיין קיימים פערים גדולים אשר מונעים שוויון הזדמנויות אמיתי בשוק העבודה.

אז מה הקשר בין גיוון והכלה לבובת ברבי? 

רוב הישראלים מרגישים שהם משלמים יותר מדי מיסים ורבים מהם מעידים כי אין להם בעיה עם העלמות מס. יתרה מכך - כשליש מהמשיבים טוענים כי עסקים קטנים לא ישרדו ללא העלמות מס: "נורמליזציה מסוכנת, העלאת המסים הנוכחית עלולה להחריף את הבעיה"

שימו לב לסימני המצוקה, אל תחששו לדבר על הנושא והרחיקו אמצעים מסוכנים מהשטח. השיח החברתי בשנה הזו עוסק המון במוות. זה משפיע על הרגשות שלנו, על המחשבות שלנו וביתר שאת בהקשר של אובדנות. הפסיכולוג הקליני, פרופ' יוסי לוי בלז, מסביר מהם סימני האזהרה שאסור לנו להתעלם מהם אצל אנשים בסביבתנו, ומה חשוב שנעשה במקרים שבהם אנחנו מזהים מצוקה. "עלינו לזכור כי האדם האובדני הוא אמביוולנטי – הוא רוצה למות ובמקביל מחפש הצלה"

כותב : ד"ר יוסי לוי בלז

הקשר בין סוכרת לצריכה של מזון מעובד ועתיר סוכר, בעיקר באוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך כבר מוכר לכול. כעת, מחקר ישראלי מראה שגם חשיפה כרונית לאוזון שמקורו בזיהום אוויר מכלי רכב המונעים בדלק פוסילי קשורה למחלה

מחקר חדש אשר קורא תיגר על הקשר והזיקה ההכרחית בין כסף לבין אושר

במחקר ראשון מסוגו, שנערך במכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין אחרי הטבח, מראה שאולי בניגוד להערכות, מספר הישראלים ששוקלים מעבר לחו"ל נשאר יציב ולא עלה בעקבות המלחמה.

כל יום בממוצע אנחנו מקבלים כ- 35,000 החלטות!! מתי לשתות קפה ואיפה, איזו פנייה לקחת בכביש ואיזו חולצה ללבוש היום. אבל יש החלטות, בעיקר כלכליות, שאנחנו חייבים להקדיש להן תשומת לב גבוהה יותר. לדוגמא: איך להתנהל בחופש? ואיך כל זה משפיע על הכיס.

הטיפול ביוקר המחיה אינו מספק • דרושה תפיסה חדשה שכוללת הורדת מע"מ דיפרנציאלית, טיפול בספסור הקרקע וטיפול בחוב הלאומי

יוד הוא יסוד החיוני לבריאות האדם. האוכלוסייה בישראל סובלת ממחסור ביוד, בעיקר בשל היקפי ההתפלה הגדולים בארץ, שגורמת לסילוק היוד (כמו גם מינרלים אחרים) מהמים, ומכיוון שלא קיימת בישראל מדיניות להעשרת יוד בתזונה.

יבוא חופשי מגדיל את הביקוש למט"ח ובמקביל משפר את רווחת היצרנים והצרכנים • הראשונים זוכים לאמצעי יצור חדשים ומשוכללים יותר, מה שישפר את כושר התחרות והרווחיות שלהם, בעוד שהצרכנים זוכים לרכוש מוצרים ושירותים במחיר נמוך יותר • במובן זה הרפורמה ביבוא שהממשלה מקדמת היא צעד בכיוון הנכון.

עלינו להבהיר למתנגדי החיסונים כי הם לא יהיו זכאים למימון ציבורי במקרה שיזדקקו לאשפוז. זכותם לבחור לא להתחסן ולבחור לשלם עבור ביטוח בריאות פרטי - יש חיסונים, הם עובדים, ואת המסים שכולנו משלמים רצוי להקצות לטובת מוצרים ושירותים ציבוריים שאינם כוללים טיפול רפואי במתנגדי החיסון.