על ליאור צפתי ז"ל
המרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי
ליאור צפתי
יז' סיון תשנ"א– ב' ניסן תש"ע | 17.3.2010 -30.5.1991
ליאורי נולדה ביז' סיון, תשנ"א בשעה 12 בצהריים בירושלים לתוך אהבה רבה. גדלה בשמחה, אוהבת ואהובה, מי שהכיר זכה, ולמי שלא זכה, מעט על חייה ומותה.
גדלה בנטף וברעות, למדה בבי"ס דרור י-ם וסיימה את לימודיה באולפנת אורות מודיעין. ליאורי אהבה ללמוד ולמדה מתוך סקרנות וחריצות רבה. פעילה בבני עקיבא, בצופים הדתיים וכן הדריכה בסניף נועם ומודיעין, ליאור הייתה פעילה, מעורבת חברתית
ומוקפת במעגלים רבים של חברים.
בני משפחה וחברים זוכרים את...
קסם החיוך ושמחת החיים המדבקת,
יכולת ההקשבה לזולת כאילו שרק הוא קיים עבורה,
היכולת להכיל כל אדם באשר הוא,
האהבה לעשייה, הרצון לקרב לבבות,
ואיך שליאורי גרמה לאנשים לרצות להיות טובים יותר.
וכך כתבה ביומניה:
"אני חיה על דלקים של אהבה",
"אני לא אוהבת לבזבז זמן",
"להיות ראש גדול זה כל העניין."
"בן אדם שלם הוא בן אדם שיכול לתת באמת".
"ענווה היא מידה נעלה"
ו"מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך, ומה שאהוב עליך, עשה לחבריך."
עם סיום האולפנה, ולפני הגיוס לצה"ל הצטרפה לשנת מכינה בעין פרת.
בחנוכה תש"ע לא חשה בטוב, אובחנה עם דיכאון קליני והחלה מרצון בטיפול.
ביום רביעי ב' ניסן תש"ע יצאה מהבית שאליו לא חזרה
במותה טרם מלאו לה 19 שנים.
ליאור צפתי זכרה לברכה, הינו שילוב מילים קשה עבורנו, אנו מקווים שבאמצעות העשייה של "המרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי ע"ש ליאור צפתי" אכן זכרה של ליאור יהיה לברכה כפי שליאורי הייתה לנו ברכה בחייה. וכפי שנגעה בכל כך הרבה אנשים בחייה, כך תיגע ותציל הרבה נפשות הזקוקות להבנה, באמצעות המחקר והפעילות של המרכז.
