ד"ר לילך לב ארי

פסיכולוגיה קלינית

המשרד שלי: בית 3 חדר 4
נייד: 052-8632434 
מייל: ldlevari@ruppin.ac.il

כפסיכולוגית קלינית מומחית אני פוגשת בקליניקה אוכלוסיית מטופלים מאוד מגוונת, המביאה עימה אתגרים מורכבים ומרתקים. לאורך השנים גיליתי עניין גובר בפסיכותרפיה של מטופלים הסובלים מהפרעות אכילה, החל מאנורקסיה ומבולימיה ועד להשמנת יתר פתולוגית. עיסוק קליני זה, הוביל אותי לחקור את התחום, להעמיק ולהרחיב את הידע וההבנה שלי. לאורך השנים ועם החשיפה האינטנסיבית לתחום זה, מצאתי חשיבות בחקירת נושאים הקשורים באופן אינהרנטי להפרעות אכילה כגון דפוסי אכילה משפחתיים, הפרעת אישיות גבולית, טראומה מינית ודיסוציאציה – המהווים נדבך חשוב באטיולוגיה של ההפרעה. גישות טיפוליות שונות מנסות להגדיר מהי ההתערבות המתאימה ביותר לצרכיה של אוכלוסייה זו. כמומחית בתחום וכמי שמזוהה עם גישות טיפול פסיכודינמיות, אני משלבת בשנים האחרונות גם הבנות הקשורות להיקשרות ולמנטליציה, הן במחקר והאקדמי והן בפסיכותרפיה בקליניקה.

1. הפרעות אכילה. המחקר בתחום הפרעות אכילה הינו מחקר מגוון מאוד. ניתן להתייחס להפרעות אכילה ברמה הקלינית ולאפיין מבחינה אישיותיות את ההפרעה. בה בעת, ניתן לחפש קשרים בין אכילה מופרעת בקרב אנשים בריאים לבין ממדים נוספים רבים, כגון תפיסת ודימוי גוף, הפנמה של נורמות חברתיות, השפעת מדיה ועוד. מחקרים אלה יתמקדו בתחום מחקרי של הסטודנט, אשר מעורבים בו היבטים של עיוותים בתפיסת הגוף או בהתייחסות לאוכל ולאכילה. בנוסף, בשנים האחרונות, הוגדרו אבחנות חדשות בתחום הפרעות האכילה, כגון Binge Eating Disorder או שאלה בנוגע לאכילת לילה כפייתית. אבחנות אלו הובילו גם לפיתוח כלים פסיכומטריים חדשים, שטרם נבדקו דיים. ניתן לבצע גם מחקרים שמטרתם לתקף כלים כגון אלה על אוכלוסיות רחבות היקף. פרסומים קודמים שלי בנושא ניתן לראות כאן:

Lev-Ari, L., Baumgarten-Katz, I., & Zohar, A.H. (May, 2014). Mirror, mirror on the wall: How women learn body dissatisfaction. Eating Behaviors, 15(3), 397-402.

Lev-Ari, L., Baumgarten-Katz, I., & Zohar, A.H. (Nov, 2014). Show me your friends, and I shall tell you who you are: The way attachment influences social comparisons and body dissatisfaction. European Eating Disorders Review, 22(6), 463-469.

2. השמנת יתר. לאורך שני העשורים האחרונים, השמנת יתר פתולוגית הפכה לבעיה אמיתית בקרב תושבי רוב העולם המתועש. בעיה זו מהווה אתגר קשה למדיניות בריאות של מדינות מפותחות, בהיותה כוללת קשיים בהתמודדות יומיומית, צריכה מוגברת של שירותי בריאות ועיסוק בנושאים הקשורים לספורט ולתזונה. השמנת יתר פתולוגית הינה גם גורם סיכון לתחלואה מוגברת ואף לתמותה. ככל שמצטברים מחקרים המאתרים דרכים יעילות לירידה משמעותית במשקל ואימוץ דפוסי אכילה בריאים, כך מצטברים מחקרים הסותרים את היכולת לבצע שינויים אמיתיים לאורך זמן. מחקרים בתחום זה, כוללים תפיסת ודימוי גוף והתמודדויות קוגניטיביות, רגשיות וחברתיות רבות. פרסומים בכנסים שלי בנושא ניתן לראות כאן (קישורית למאמרים 3+4)

Lev-Ari, L., Bac​​hner-Melman, R., Zohar, A. H., Ebstein, R., & Mankuta, D. (submitted). Weight gain, feeding and eating in the first year of life of babies of smoking and non-smoking mothers. Journal of Developmental and Behavioral Pediatrics.                                 

Eat my child, eat! Mother's postpartum change in attachment and body image. Presented at The 2015 Obesity Summit, London, England, April, 2015​

3. היקשרות ומנטליזציה. כספיכולוגית קלינית דינאמית, גוברת בי ההבנה לאורך השנים כי לדפוסי היקשרות וליכולת לעשות מנטליזציה, השפעה מכרעת על היכולת להתפתחות אישית וגם בתוך חדר הטיפול. על אף שנושא ההיקשרות נכתב ונחקר כבר רבות, נושא המנטליזציה הינו בחיתוליו מבחינה חקירת אמפירית. על כן, מחקרים הקשורים לתחומים אלה, יחד או בנפרד, מתחומים נוספים שאני חוקרת יהיו מעניינים מבחינתי.

4. סקירות ספרות סיסטמתיות ומטא אנליזה. הנושאים שתוארו לעיל כולם מהווים תחומי מחקר רחבי היקף בעולם כולו. הספרות המחקרית בתחום הינה ענפה וניתן לאתר מחקרים רבים בעולם, שבנו לאורך שנים מערכי מחקר דומים בתחום. בנוסף, לאחר שנות מחקר רבות עם עמיתים למקצוע, הצטבר גוף נתונים גדול ממחקרים שונים בהם לקחתי חלק שעשו שימוש בכלי מחקר זהים. נתונים אלה, כמו גם המחקר העולמי בתחום, מהווים פלטפורמה משמעותית ליצירת אינטגרציה, סקירת ספרות מעמיקה ואף מחקר מטא-אנליזה שיוכל לייצר אמירה משמעותית וחדשה לתחום. עבודה כזו מתמקדת בעבודה אקדמית אינטנסיבית ופחות ביציאה לשטח המחקרי. 

מחקרים ייעודיים:

ישנם שני פרוייקטים ייחודיים עליהם אני עומלת בימים אלה, בעזרת קבוצות מחקר מגוונות. סטודנטים נבחרים יוכלו להצטרף לצוותי מחקר ייחודיים, אותם אני מנחה, במסגרת של מחקרים קליניים

1. הטיית קשב בהשמנת יתר. מחקר זה ייערך בשיתוף עם חוקרים בכירים בתחום: ד"ר חמוטל קריינר, מהמרכז האקדמי רופין ועם פרופ' דרור דיקר, מנהל מחלקה פנימית ד' בביה"ח השרון בפתח-תקווה (קמפוס נוסף של בי"ח בלינסון). מחקר זה הינו מחקר ייחודי בתחומו הכולל ניסוי בקרב משתתפים העומדים בפני ניתוח בריאטרי (קיצור קיבה). על הסטודנט יהיה להיות נוכח בפגישות תכופות בפתח-תקווה. הניסוי הועבר בשנתיים האחרונות בקרב אוכלוסייה בריאה על ידי סטודנט מהמגמה של פסיכולוגיה גרנטולוגית והשנה המחקר עובר לשלב הביצועי שלו בקרב אוכלוסיה קלינית. 

2. בדיקת qEEG בקרב אוכלוסייה בריאה: אפיון אכילה כפייתית והתמכרות לאכילה. מחקר זה עוסק בפיתוח ובקידום הבנת גלי מח באכילה כפייתי ובהתמכרות באכילה. מחקר זה ייערך בשיתוף עם חוקרים בכירים בתחום: ד"ר שמואל הירשמן, מנהל בית החולים לב השרון וד"ר אייל דהן, מנהל יחידת נזעי החשמל וה- EEG בבית החולים לב השרון. מחקר זה הינו מחקר ייחודי בתחומו הכולל ניסוי בקרב משתתפים בנושא EEG וגירויי אוכל. סטודנטים שישתלבו בפורייקט יקיימו מפגשים קבועים בבית החולים הממוקם ליד פרדסיה (כביש 4 מקביל לנתניה). סטודנטים אלה ילמדו למדוד EEG ויוכלו, באם ירצו, גם ללמוד לטפל בעזרת נוירופידבק. מחקר זה הועבר בשנה האחרונה בקרב אוכלוסייה בריאה על ידי סטודנט
מהמגמה של פסיכולוגיה קלינית.

3. מחקר אודות הקשר בין נפגעות טראומה מינית לבין היקשרות, מנטליזציה, דימוי גוף ואכילה מופרעת. מחקר זה ייערך בשיתוף עם חוקרים בכירים בתחום: ד"ר מולי לינדר, מנהל מחלקה ב' בבי"ח שער מנשה, פסיכיאטרית ועובדת סוציאלית של המחלקה. מחקר זה הינו מחקר ייחודי בתחומו הכולל עבודה עם נשים שעברו טראומה מינית. הסטודנטים יעבדו בשיתוף פעולה מלאה עם המחלקה לטיפול בנפגעות טראומה מינית בבית החולים. על הסטודנט יהיה להיות נוכח בפגישות תכופות בבית החולים  שער-מנשה (הנמצא ליד פרדס חנה-כרכור). הסטודנט יידרש לבנות ולהקים מערך מחקרי חדש.

בנוסף לכל אלה, בעקבות השתתפותי בכנסים בחו"ל בנושא, ישנם רעיונות בתחילת גיבוש שניתן לקחת כפי שהם או לעבוד על פי הבסיס שלהם. נושאים אלה הם מבחינת cutting edge של תחומי המחקר החדשים ביותר בתחום:

1. מושגים כגון body shaming ו – fat bias בקרב גברים בישראל.
2. שימוש ב Evidence Based Treatment בישראל בקרב מטפלים.
3. תרגום, מהימנות ותיקוף של כלי מחקר הקשורים למנטליזציה.
4. הבנת תופעת שמירה על משקל בעקבות ירידה.
5. סגנונות הקשרות ו coping strategies.

נושאים נוספים יתקבלו בשמחה.