פרופ' יוסי לוי בלז

פסיכולוגיה קלינית

בית 7 חדר 3 
טלפון: 09-8983028
דוא"ל: Yossil@Ruppin.ac.il 

המחקר מבחינתי הוא כלי להבנה מעמיקה יותר של תופעות והתנהגויות שאנו פוגשים בקליניקה כאנשי טיפול, הבנה שתאפשר לנו לסייע למטופלים שלנו להתמודד טוב יותר עם הבחירות שהם נדרשים להם בחייהם. תחומי ההתעניינות שלי הם רחבים וקשורים לפסיכופתולוגיה, לפסיכותרפיה ולהתפתחות אישית. באופן ספציפי, אני מתעניין בהבנה של המנגנונים הפסיכולוגיים המובילים אדם למחשבות והתנהגות אובדנית, בהבנת תופעת הכאב הנפשי ואמצעי החוסן למולו, בצמיחה פוסט טראומטית ותהליכים המובילים לשינוי חיובי לאחר שחווה משבר קשה. כמו כן, אני מתעניין מאוד בתופעות הקשורות לתקשורת בין אישית ובמיוחד בחשיפה עצמית והשפעותיה על בריאות נפשית ופסיכופתולוגיה. סטודנטים שיצטרפו לקבוצות המחקר שלי יהיו חלק מסגל המחקר של "המרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי ע"ש ליאור צפתי". 

התנהגות אובדנית : 500 איש מתאבדים מידי שנה בישראל (יותר ממספר ההרוגים בתאונות דרכים!) וזוהי סיבת המוות השנייה בקרב צעירים בארץ ובעולם. איך ניתן להבין תופעה כל כך טראגית וכאובה? מהם הגורמים לה? האם קיימים סימנים מוקדמים ואיך ניתן לזהותם? הרבה נכתב על נושא האובדנות ועדיין חסר  לנו כמטפלים וכאנשי מחקר ידע רב כדי לנסות ולצמצם את ממדי התופעה. היום אנחנו כבר יודעים כי אין סיבה אחת ויחידה להתאבדות ומדובר במכלול שלם של תהליכים ופעולות המשולבים יחדיו ההופכים את ההתאבדות לאפשרית. במסגרת המחקרים שלי, אני מתבונן בתופעה בגישה רב ממדית ומתעניין בהשפעות של גורמים אישיותיים (כגון חשיפה עצמית​, יכולת לתקשורת בין אישית, התקשרות, אלקסיטמיה, תמיכה חברתית) בשילוב של גורמים מצביים, וכן גורמים מאיצים (הדבקה תקשורתית) ומעכבים (מידת דתיות, אירועים חברתיים למשל) ככלי להערכת התנהגות אובדנית וכוונה אובדנית. כך למשל אני מתעניין בשילוב של חוויות הכאב הנפשי הבלתי נסבל יחד עם הקושי לתת ביטוי למצוקה בשל קשיים ביכולת לקריאה לעזרה. דוגמאות נוספות לנושאי מחקר שבהם אני עוסק הם למשל הניסיון להבין כיצד ניתן לסייע לשאירי התאבדות (אנשים אשר מישהו במשפחתם התאבד), בהשפעות של הגירה על אובדנות, התנהגות אובדנית בקרב שבויים ממלחמות ישראל, בהתנהגות אובדנית בקרב חיילים וכן מיקוד בגורמים המסבירים הבדלים בדחפים האובדניים (המשיכה והדחייה לחיים ולמוות) בתוך אוכלוסייה כללית.
כאן תוכלו לשמוע הרצאה של​י על נושא אובדנות חמורה מבחינה רפואית בכנס להבין בכדי למנוע 6.

בשנה שעברה יצאה לדרך לאחר 66 שנה - התוכנית הלאומית למניעת התאבדות! זה זמן מיוחד וחשוב להעמיק את הידע שלנו בנושא ולסייע בהצלת חיים. מתעניינים יכולים גם לקרא כאן ו​כא​ן על הכנסים הקודמים של "להבין בכדי למנוע" שערכנו בנושא התנהגות אובדנית בשנים האחרונות. סטודנטים שיצטרפו למחקרים בתחום זה יוכלו להיות חלק מהמרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי על שם ליאור צפתי שאני עומד בראשו יחד עם פרופ' אלן אפטר, אחד החוקרים הגדולים בעולם בתחום האובדנות וחבר סגל במרכז האקדמי רופין. 

צמיחה ממשבר: צמיחה פוסט טראומטית מוגדרת כ"חוויה סובייקטיבית של שינוי פסיכולוגי חיובי בעקבות  התמודדות עם מצב לחץ טראומטי ומשברי". תופעה ייחודית ומרתקת זו בה אירועים מטלטלים הופכים דווקא למנוף לפיתוח יכולות ולשינוי חיובי הינה נושא מתפתח מאוד בשנים האחרונות. מחקרים בתחום זה עוסקים במנגנונים והתהליכים הפסיכולוגיים המסבירים תופעות של צמיחה ממשבר באוכלוסיות שונות. פרויקט המחקר המרכזי עוסק בשאירי התאבדות, באנשים ששכלו אדם יקר כתוצאה מהתאבדות. במחקרים אלו אנו מתמקדים במשתנים הפסיכולוגיים והבין אישיים שיכולים להוביל לצמיחה ולשינוי חיובי בקרב שאירים, לאחר  הטראומה של אובדן אדם יקר מהתאבדות. זהו פרויקט מחקרי ראשון מסוגו בעולם ואני מוצאים אכן כי האפשרות לצמיחה קיימת גם בקבוצה זו, וכי שילוב של מאפייני חוסן אישיים יחד עם יכולות חברתיות מסוימות יכול להוביל לשינוי ולטרנספורמציה חיובית לצד הטראומה הקשה. במחקרי המשך אנו ממשיכים לבחון תהליכים בין אישיים בקרב קבוצת שאירי ההתאבדות ולהעמיק את הבנתנו לגבי הגורמים המסייעים להתאוששות וצמיחה, גם בתוך קבוצות תמיכה. מחקרים נוספים שנעשים כיום על ידי סטודנטים בנושא זה קשורים למאפיינים הקשורים לצמיחה לאחר שכול - תחום חשוב במיוחד במדינה שלנו אשר ספוגה בשכול פתאומי מסוגים שונים לצערנו. כא​ן תוכלו לשמוע הרצאה שלי מתוך הכנס להבין בכדי למנוע 5 אודות צמיחה בקרב שארי התאבדות. 

תקשורת בין אישית: ליכולת לתקשורת בין אישית טובה משמעות כבירה בחיי היום יום שלנו, בבריאות נפשית וכן בתוך תהליכים טיפוליים (כמטופלים וגם כמטפלים!). אני מתעניין בהשפעותיה של היכולת המופלאה לחשיפה עצמית ולביטוי רגשי לאדם קרוב אחר. מה מאפשר חשיפה עצמית? ומה קורה כשאדם מצליח לחשוף את עצמו בצורה אמיתית? ומה קורה כשלא? אילו מאפיינים מקושרים לחשיפה עצמית?

במסגרת זו אנחנו מפתחים במחקר משותף עם ד"ר חמוטל קריינר מדדים לינגוויסטיים ואקוסטיים למדידה של חשיפה עצמית באינטראקציה (In_vivo) ובכך לאפשר הבנה מעמיקה הרבה יותר של מאפייני החשיפה – מעבר לשימוש בשאלונים שיש בהם הטיה לא מעטה. ניתן להצטרף לפרויקט מחקר זה שמשלב פסיכולוגיה קלינית עם ראייה קוגניטיבית, בלשנית ועם אופקים חדשניים. לא מזמן נמצא כי למילים בהם אנחנו משתמשים יש יכולת לנבא לא מעט, גם אפילו את הסיכוי להופעת PTSD לאחר אסון התאומים בקרב אוכלוסיית תושבי ניו יורק. לפרויקט מחקרי זה יש פוטנציאל להמשיך כיוון זה.  

אשמח להנחות עבודות מחקר בתחומים אלו ותחומים משיקים, או לחילופין לחשוב על שילובים מעניינים בין תחומים אלו לנושאים אחרים אותם מביאים לדיון תלמידי המחקר.